עריכת הדף "מזרחי/דברים/ד" (פסקה)

== ב ==

'''לא תוסיפו כגון חמש פרשיות בתפלין חמשת מינין בלולב וחמש ציציות וכן לא תגרעו. ''' כדתניא בספרי מנין שאין מוסיפי' על הלולב ועל הציצת תלמוד לומר לא תוסף עליו ומנין שאין פוחתין מהם תלמוד לומר לא תגרע ממנו ואף על פי שזו הברייתא אתיא כמ"ד לולב צריך אגד דאם לא כן לא היה עובר על בל תוסף בחמש מינין בלולב דכיון דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי כדאיתא בפרק הנחנקין ולית הילכתא כוותיה אלא כרבנן דאמ' לולב אינו צריך אגד דאע"ג דאגדינהו לרבנן משום זה אלי ואנוהו אפילו הכי אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ולית ביה משום בל תוסיף כדפירש רש"י והביאו גם הסמ"ג בסוף ספר מצות לא תעשה מכל מקום כיון דקתני בהך בריתא חמש ציציות דהוו אליבא דכ"ע באיסור ב"ת מייתי נמי לכלהו דאיתנהו כהך ברייתא אע"ג דחמש מינין בלולב לית בהו איסור ב"ת וא"ת מהכא משמע דלכ"ע היכ' דלא אגידי לית בהו איסור ב"ת וא"כ סופ' דהך ברייתא דקתני אם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אוסיף ברכה אתת משלי אמאי לא הא לא אגידי כבר תרצו בגמ' שאני התם דזימני' הוא והדר פריך הא סיים כל ברכותיו קתני ומשני כיון דאלו מתרמי צבורא אחרינא הדר בריך להו זימניה הוא ומתקיעת שופר דתוקעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין כשהן עומדין אע"ג דאלו מתרמי צבורא אחרינא הדר תקע להו ל"ק משום דבעשיית המצוה פעמים לית ביה משום ב"ת אפילו בזמנו אבל היכא דמוסיף דבר חדש שאינו ממינו כגון יוסיף יי' עליכם על יברכך יאר ישא ודאי אית ביה משו' בל תוסיף ומזה הטעם אין להוסיף בלולב שלא ממינו אע"ג דאינו צריך אגד והאי לחודיה קאי דמכיון דזמניה הוא ה"ל כברכת יוסף יי' עליכם אבל במינו אף על גב דזימניה הוא לית ביה משום ב"ת אלא הוה כעשיית המצוה פעמים ומההיא דפרק לולב וערבה דתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה וקאמר תלמודא דטעמא דרבי יהודה משום דקסבר לולב צריך אגד דמשמע דלרבנן דפליגי עליה וקאמרי שאין אוגדין אותו אלא משום זה אלי ואנוהו אוגדין אותו אפילו שלא במינו אף על גב דזמניה הוא ל"ק דכיון שאינו מכוין בו אלא לאגד בעלמא ולא לשום מצוה לית לן בה והא דאמר רבא בפ"ב דר"ה לצאת בעי כוונה לעבור בזמנו לא בעי כונה שלא בזמנו בעי כונה והכא זמניה הוא ה"מ בסתמא שלא היתה בו כונה כלל אבל הכא דמכוין ביד לאגד בעלמא ולא לשם מצוה לא ומההיא דפרק הנחנקין דקאמר תפילין נמי אי עבד ארבע בתי ואייתי אחריני ואנח גבייהו האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי אלמא אף על גב דזמניה ושלא במינו הוא לית ביה משום בל תוסיף כיון דלא אגידי ל"ק דהתם בחיוב מיתה קמיירי ואין הזקן ממרא חייב מיתה בלא אגידי אף על פי שהוא בזמנו ושלא במינו ומכוין לשם מצוה אבל בעלמא אית ביה משום ב"ת ולפי זה מצינן לאוקומי ההיא דחמש מינין בלולב דבריתא דלעיל ודברי רש"י ז"ל אליבא דכ"ע דמכיון דזמניה ומוסיף דבר חדש הוא הוה דומיא דברכת יוסף יי' דלכ"ע אית ביה איסור בל תוסיף אף על גב דלא אגידי משום דזמנה ותוספת דבר חדש הוא: 

'''מרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו. ''' פירוש השמירה הוא הלמוד והעשייה הוא קיום המצות שכל שאינו למד אינו עושה כדתניא בת"כ בפסוק ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה: 

'''כי היא חכמתכם ובינתכם בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים. ''' הוצרך לשנות שמות החכמה והבינה בשמות התואר מפני שאין החכמה והבינה בערך אל האומות רק מצד עצמן ולא יתכן לומר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ולהוסיף מלת תחשבו לעיני העמים הבא אחריו שפירושו שתחשבו חכמים ונבונים לעיניהם: