עריכת הדף "
מזרחי/במדבר/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''כלות משה להקים ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל ז' המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ואותו היו' העמידו ולא פרקו. ''' והרמב"ן ז"ל טען ואמר שאינ' ראיה גמור' כי ביום כלות אינו דבק עם להקי' בלבד אבל הוא דבק עם כל הנמשכי' אחריו ביום כלות משה להקי' את המשכן ולמשוח ולקד' אותי ואת המזבח ואת כל כליו הקריבו הנשיאי' את קרבנ' כשנעשה כל זה ואין דבריו נכוחים דא"כ יתחייב לפרש הווי"ם של וימשח ויקדש וימשחם ויקדש אותם במקו' למ"ד והוי"ו של ויקריבו נשיאי ישראל וי"ו יתירא כאלו אמר למשוח ולקדש ולמשחם ולקדש אותו הקריבו נשיאי ישראל וזה דבר שלא נמצא כמוהו בכל המקר' לכן דברי רז"ל הם על פי הפשט כאלו אמר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן משח אותו ויקדש אותו וגו' ואח"כ ויקריבו נשיאי ישראל וגו' ויביאו את קרבנ' וגו': '''ור"ח ניסן היה. ''' פי' היום שכלו הקמותיו לא היום שהוקם המשכן דבהדיא כתיב ביה ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וזה אליבא דמאן דאמר בת"כ ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה שעיר זה שעיר של נחשון החטאת זה חטאת יום השמיני דרוש דרש משה שעיר של ר"ח ולא אליבא דמאן דאמר בספרי ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם מי היו מישאל ואלצפן היו שנטמאו בנדב ואביהוא ולא יכלולעשות הפסח ביום ההוא שהוא י"ד בניסן ביום ההוא לא היו יכולין לעשות אבל היו יכולין ביום שלאחריו אלמא שביעי שלהן בערב פסח היה ונמצא שהיום הראשון שלהם שבו מתו נדב ואביהוא שמיני לניסן היה: '''בשני נשרפה הפרה.''' בפ' הניזקין א"ר לוי ח' פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן ואחת מהן פרשת פרה אדומה ופרש"י ז"ל לפי שביום המחרת נשרפה הפרה להיות נטהרין לפסחיהן וקודם לכן לא יכלו לעשותה דבעינן והזה אל נוכח פני אהל מועד והכי אמרינן במסכת מגלה ירושלמית באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה כי מה שהביא פה עניין שרפת הפרה וענין הזיית הלוים וגלוחם הוא מפני שהיום שכלו הקמותיו שהיה בר"ח ניסן הביאו הנשיאים שש עגלות צב וי"ב בקר לפני יי' וכתיב את שחי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון והנשארים לבני מררי והלוים לא נבחרו להיות תמורת הבכורות רק אחר ההזיה והגלוח מפני זה הוכרח לומר בשני נשרפה הפרה ובג' הוזו הזיה ראשונה ובז' הוזו הזיה שנית: '''ובשביעי גלחו. ''' הוא הגלוח האמור בפ' בהעלותך וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם ופרש' הלוים שהיא קח את הלוים שבפרשת בהעלותך ביום שהוקם המשכן נאמרה כדאיתא בפרק הנזקין ועכ"ל שבשלישי לניסן הוזו הזיה הראשונ' מההזיות דשלישי ושביעי ובשביעי בניסן הוזו ההזיה שני' שהיא בשביעי ואז העבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם ונטהרו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף