עריכת הדף "לחם משנה/תעניות/ב" (פסקה)

== ב ==

'''כל עיר שיש בה צרה וכו'.'''  תימה גדול הוא על רבינו ז"ל שהרי במתני' {{ממ|דף י"ט}} הזכירו הא דשדפון וירקון וארבה וחרב וחיה רעה שמתריעין עליה בכ"מ מפני שהיא מכה מהלכת ורבינו ז"ל לא כתב אלא בכולן דהסביבות דוקא מתענות ולא מתריעות. והרב ב"י בסי' תקע"ו ובספר כסף משנה תירץ ופירש דהוא הסביבות מכח סברא דאיך אפשר דדבר אינו בכלל מכות מהלכות ועוד איך אפשר דבמקומות הרחוקים מתריעין על שום מכה דא"כ היינו צריכים להתענות לעולם שהרי אין זמן בעולם שלא יהיה בו חרב באחד מן המקומות. והכריחו לומר כן לשון דבכ"מ ועוד דחק עצמו בלשון מתני' במה שאמרה מפני שהיא מכה מהלכת וכתב דכל מכה היא מהלכת {{ממ|וק"ק}} מפני שכל מכה שבעיר אחת דרכה להיות מהלכת. ולעיקר הקושיא נ"ל דהרב המגיד ז"ל רמזה במ"ש שיטת רבינו ז"ל בזה כשיטת הראב"ד ז"ל בפירושיו דלרבנן אין שום צרה שהסביבות מתענות ומתריעות ואפילו מכה משולחת וכו'. אבל מ"מ צריך לישב פי' זה של הראב"ד ז"ל. ונ"ל דהוא גריס במתני' כדגריס הרא"ש ז"ל בהך מתני' דמתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכה מהלכת ולפי זה טעם שהיא מכה מהלכת לא הוי אלא להתריע מיד כלומר שאינו כגשמים שאין מתריעים אלא על ג' אמצעיות אבל לא בראשונות אלא מתריעין מיד מפני שהיא מכה מהלכת ומפרש דכ"מ שהם הסביבות משום הברייתא שאמרו בגמרא על כולם אין מתריעין אלא באפרכיא שלהם וכתב הר"ן ז"ל שבא לומר שאפילו במכה מהלכת אע"פ ששנינו מתריעין עליה בכ"מ אין מתריעין אלא באפרכיא שלהם ופירוש סביבות הוי אפרכיא כדכתב ה"ה ז"ל א"כ לפי זה מתני' קאמרה דאלו מתריעין בסביבות שלהם כמו בדבר וגשמים ויש לאלו יתרון שמתריעין מיד מפני שהיא מכה מהלכת וס"ל להראב"ד ז"ל דזה לא איירי אלא לר"ע דאית ליה התרעה מיד בסביבות ולא ענוי אבל לרבנן הוי בהפך ענוי ולא התרעה והוכרח לומר כן משום דקשיא ליה דמעשה בה' זקנים שהביא אמרו שגזרו תענית ולמה לא אמרו שהתריעו אלא מפני שאלו הזקנים סבירא להו כת"ק והוי ענוי ולא התרעה והראיה שהביא מן הזקנים היא דזאת היא צרה להתענות לרבנן סביבותיה ומינה לר"ע התרעה בסביבות. זהו דעתו של הראב"ד ז"ל וכ"כ בא"ח סימן תקע"ו בבית יוסף דהראב"ד ז"ל פירש דהך דקאמר על אלו מתריעין הוי התרעה בלא תעניות והוי כר"ע וא"כ נמצא לפי פירוש זה דלדידן דקיימא לן כרבנן מתענין הסביבות וזהו שכתב ה"ה ז"ל דדעת רבינו כדעת הראב"ד ז"ל בפירושיו. אבל הרמב"ן ז"ל רוח אחרת עמו דס"ל דהך מתריעין דמתניתין הוי בעינוי ג"כ והך סיפא אתי כר"ע דאפילו רבנן מודו משום דהויא מכה מהלכת ולכך מתריעין בכ"מ מיהו בכ"מ מפרש שהוא הסביבות מכח הברייתא שכתבתי וכדפירש הר"ן ז"ל כדכתיבנא. ומה שהזכירו כאן התרעה ובעובדא דזקנים תענית משום דהא והא איתא נמצא דבזו כ"ע מודו דהסביבות מתענות ומתריעות: