עריכת הדף "לחם משנה/נזקי ממון/ח" (פסקה)

== א ==

'''וכל הקדשים שחייבים עליהם מעילה אין בהם דין נזקין וכו'. '''  בפ"ק אמרו במשנה נכסים שאין בהם מעילה ואמרו שם בגמרא מעילה הוא דלית בהו הא מיקדש קדשי מאן תנא אמר ר"י בקדשים קלים ואליבא דר"י הגלילי וכו' משמע דקדשים קלים דלית בהו מעילה לר"י הגלילי הם ממון הדיוט ומקרי שור רעהו והיכא שנגח של הקדש חייב. ורבינו ז"ל שכתב קדשים שיש בהם מעילה משמע דפסק כר' יוסי וטעמו דסתם מתני' כוותיה ועוד דר' אבא אמר שלמים שהזיקו גובה מבשרם והיינו ודאי לר' יוסי דלרבנן שור הקדש שנגח של הדיוט פטור אלא ודאי טעמא משום דהוו קדשים קלים ולר' יוסי הוי ממון שלו ובאימורים אינו גובה מהם מפני שיש בהם מעילה כמ"ש רבינו ז"ל גם רבא דאמר תודה שהזיקה גובה מבשרה האי דינא לר"י הגלילי כדכתבו שם התוס' ואע"ג דאיהו מפרש מתני' כרבנן דאמרי דיש מעילה מ"מ סובר רבינו ז"ל דכיון דאיהו אמר דינא סתמא ודאי כר' יוסי הגלילי ס"ל אלא דבעי לאוקמי סתם מתני' כרבנן נמי וה"ק מצית לאוקמי נמי מתניתין כרבנן ופי' אין בהם מעילה הוי דין מעילה. כל זה הכריחו לרבינו ז"ל לפסוק כר"י הגלילי וסובר רבינו ז"ל דקדשים קלים דקאמר ר"י הגלילי כל קדשים קלים הוי ואינו מחלק בין מעשר לקדשים קלים אחרים כמו שאמרו בגמרא שאינו נמכר ואינו נגאל ואע"ג דרש"י מפרש דבן עזאי מלתיה דר' יוסי קא מפרש ועליה דידיה קאי מאי דקאמר לרבות את השלמים דמפרש קדשים קלים דר' יוסי הוי שלמים למעוטי מעשר רבינו ז"ל אינו סובר כן אלא דבן עזאי פליג על ר"י הגלילי ולכך רבינו ז"ל לא חילק בין קדשים קלים למעשר אלא דכתב סתם מפני שפסק כר"י הגלילי דר"ל קדשים קלים הוי ממון הדיוט ולא ראיתי הכרח לרש"י ז"ל שהכריח לפרש דבן עזאי מפרש דברי ר"י הגלילי וכדבריו פירשו התוס' שם. אך קשה על רבינו כיון דאית ליה כר"י הגלילי דקדשים קלים הוו ממון הדיוט ואקרי רעהו א"כ בהלכות גניבה פ"ב למה כתב דהגונב קדשים מבית בעליהן בין קדשי קדשים בין קדשים קלים וכו' ה"ז פטור מן הכפל הא קדשים קלים מקרי רעהו דהוי ממון הדיוט כיון דהוא פסק כר"י. וי"ל דהתם איכא מיעוטא אחרינא וגונב מבית האיש דמיעט הכל ולכך רבינו ז"ל הביא אחרי כן ההוא קרא דוגונב ולא סמיך אקרא דרעהו דלעיל למעט קדשים קלים וכן קדשים שחייב באחריותן כמ"ש שם: