עריכת הדף "ישועות יעקב/אורח חיים/תפט" (פסקה)

==א==
(א) '''בליל שני מתחילין לספור.''' עיין בהמ"א הביא קושיות הר"ן פרק לולב וערבי אמאי מברכין על ספירת עומר ולא חיישינן לזילותא דיום טוב שני ובסוכ' קיי"ל דאין מברכין עליו בשמיני משום שלא יגיע זלזול ליום טוב וכבר כתבו האחרונים בזה כ"א לפי דרכו ולי נראה הדבר נכון מאד דבאמת קיי"ל בספק קרא ק"ש להקל למ"ד ק"ש דרבנן וכמו כן בכל ספק ברכות אמנם בספק מצוה שהוא מצוה של תורה אף שהברכה היא רק מדרבנן מ"מ קיי"ל דמברכין והיינו כיון שמחוייב לקיים המצוה ממילא מברך עליו ג"כ דתרי שייך לומר וצונו ואמנם הרי"ף פי"ט דשב' בשם רב האי כ' דאף ספק מצוה דאורייתא אין מברכין עליו כיון דגוף הברכה היא מדרבנן ומה בכך שהמצוה דאורייתא ופירשו הא דקאמר הש"ס במסכת שבת וודאי דדבריהם בעי ברכה ספק לא בעי ברכה היינו כיון דספק מצוה היא לא בעי ברכה לפי שיטתו הא דאין מברכין על ישיבת סוןכה בשמיני הוא מטעם דאין מברכין על ספק מצוה אף במצוה דאוריתא כיון דאין בזה תקנת חכמים ואמנם כבר כתבתי [[ישועות יעקב/אורח חיים/סז#|לעיל סימן ס"ז]] דס"ל דבכל מצוה שמחוייב לעשות את המצוה מברך עליו ונראה לי הטעם אף דאינו חייב בברכה מצד הדין מ"מ כיון דמחוייב לעשות המצוה לפי שהוא מצות התורה יש זלזול לדרבנן אם נלך בספיקא להקל לפי שהוא דרבנן כמ"ש הרידב"ז בתשובה הובא בע"א לעיל דהיכי דמילתא דרבנן ודאורייתא יחדיו ידבקו ונולד ספק בדבר כיון דמחמירין בדאורייתא גם בדרבנן מחמיירין ומה"ט בספק ברכת המזון חוזר ומברך כל הברכות כיון דיש גם בדרבנן מחמירין ומה"ט בספק בהרכת המזון חוזר ומברך כל הברכות כיון דיש בהם ענין של תורה ג"כ אי נחמיר בדבר של תורה ונקל בדרבנן הרי הוא זילזול לדרבנן ולזה שפיר אמרינן דכיון דלהיפך יש ג"כ זלזול לי"ט ראשון שהוא של תורה ע"כ מוקמינן אדינא שלא יברך מספיקא אבל בספירה מצד הדין מחויב לספור ולברך שזה הוא זמנו ולדידן דבקיאין בקביעות החודש לא משגיחין בזילזול ומברכין עליו כהוגן ודו"ק כי זה ברור מאד: