עריכת הדף "יצחק ירנן/ציצית/ג" (פסקה)

== א ==

'''עיין '''  מ"ש מרן. ודע דזה שכתב מרן כאן היינו מ"ש בב"י משם מהר"י אבוהב ולא כמ"ש בס' נחפה בכסף סי' א' בדעת מרן וא"צ להאריך בביטול דבריו כי מובן הוא ממנו. ומה שהקשה לדברי מרן הרב פרי הארץ ח"א סי' א' לא קשיא דרבינו קאי בגדול וכמ"ש בתחילת דבריו כסות שחייב בה אדם לעשות ציצית וכו' וכמ"ש מרן לקמן בשם מהר"י בן חביב יעו"ש שהם ממש דברי מרן ומהר"י אבוהב. ותמהני עליו במה שתירץ לקושיא שהקשה ביסוד אחר שלא על דרך מרן כי אחר שהביא עצמו לדרך זה והוא האמת מ"ש לענ"ד, למה הביא יסוד אחר בחובת גברא ומנא הא כל קושייתו היא דלמה השמיט רבינו הא דגדול וכו' והו"ל לתרץ בקיצור דרבינו קאי בגדול וכמ"ש מהר"י בן חביב ומכח קושייתו פירש לו דרך אחרת בדברי רבינו יעו"ש ועשה סמוכות לדבריו וכן לדברי מרן מההיא דחסידים הראשונים וכו' וסיים הרי מכאן ראיה דתליא בקטן דוקא דאל"כ אכתי קשיא דאף דפצעו בה שלוש מ"מ אכתי לא מיחייב אלא בגדול יוצא וכו' ועיי"ש. ואנכי לא ידעתי מאי דעתיה בדברים כאלו דמהיכן ידעינן דהא דחסידים הראשונים לא היה יותר ויותר משיעור כדי שהקטן יתכסה ראשו ורובו וא"כ אף קודם שפצעו בו ג' על ג' היה שיעור כדי חיוב.<br>'''  והמרדכי'''  הקשה מהך ברייתא דידן דשיעור טלית הוא דקטן יתכסה בו ראשו ורובו לההיא דאיתא בש"ס חסידים הראשונים כיון דהיה בו ג' על ג' היו מטילין בה תכלת וז"ל הקשה ה"ר אלחנן הא בעינן שיעור וכו' וי"ל כיון דעתיד לגומרה מחייב עכ"ל. והקשה הרב פרי הארץ שם וז"ל ודברים אלו תמוהים דהא אסיקנא בש"ס אימא כיון שפצעו בה ג' דהשתא לפום הך שינויא הא איכא שיעורא וכו'. עוד מ"ש משם מר אחיו ולא הונח לו ותלמידו בספר נחפה בכסף קיים דבריו באריכות לשון ויתר דברים והוא ע"פ מ"ש בפירוש רש"י דקושיית הש"ס לא הוי ממאי דליכא שיעורא דאע"ג דליכא שיעורא מקרי ראוי לציצית ומ"ש רש"י ואע"פ וכו' היינו משום דא"כ צריך להוסיף עד השיעור נמצא דהשתא קרנות אחרים אינן ראוין לציצית לפי שהם למעלה מג' אכן אי לא הוה הך שיעורא לא קשיא ומעתה שפיר הקשה בין לפי הס"ד בין למסקנא דס"ל דאף דליכא שיעורא מקרי ראוי לציצית ולא הוי תעשה ולא מן העשוי ותירץ דעתיד לגומרה מחייב מיד וכו' זה תוכן דבריו ואם קבלה נקבל דהא מ"ש דמטעם דליכא שיעורא והוי פטור עדיין בהטלת שתי קרנות ראשונות ואיכא תעשה ולא מן העשוי לא קשיא מטעם דכיון דעתיד לגומרה חשיב כשלם ומטעם דבעינן תוך שלשה קשיא ליה כיון דשתי הקרנות אינן ראויים להטלת ציצית כיון דמוסיף אח"כ נימא כיון דעתיד לגומרה חשיב כשלם ויהיו שתי הקרנות אחרים ראויים להטלת ציצית והן אמת דכשהם שתי קרנות אינן ראויים ברם כיון דחשבינן ליה על שם סופו כשלם דמי ושפיר חזו שתי האחרים להטלת ציצית וא"כ מה הפרש יש. ומה שהקשה בדברי רש"י הרואה יראה מדברי רש"י [ד]מצד עצמם הם מגומגמים שכתב שכל ציצית וכו' וצ"ל ועוד, ורש"י מפרש קושיית הש"ס בב' אופנים ולעולם זה תלוי בזה אי אזלינן בתר סופו או לא ושפיר הקשה רבו לדרך מר אחיו. ועיין מ"ש הרב יד אהרן יצ"ו לקושיא זאת ומאי דאקהי אקהייתא הרב נחפה בכסף שם והרואה יראה דמה דהקשה א' לדרך היד אהרן הוא ממש מה שהקשיתי גם אני לדרכו.<br>'''  תניא'''  בפרק התכלת ת"ר וכו' ור' שמעון פוטר מאי טעמיה דר"ש דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה וכו' ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינו בראיה אצל אחרים ע"כ. ואין להקשות דאם כן אשר תכסה בה למה לי דבלאו הכי מוכרח לרבות כסות לילה מוראיתם אותו ולא כסות סומא דזה ישנו בראיה אצל אחרים לא כן כסות לילה וא"כ אשר תכסה בה למה לי דבשלמא היכא דאית לן קרא לרבות והוצרכנו לרבות חד מינייהו אז שקלינן בשקל הקדש הי מינייהו ראוי למעט והי מינייהו ראוי לרבות אבל היכא דלית לן קרא יתירא ממעטינן מיניה בין כסות לילה בין כסות סומא מוראיתם דמהיכן בא לנו חילוק זה.<br>'''  עוד'''  שם בש"ס ורבנן אשר תכסה בה מאי עבדי לה ופירש"י דלכסות סומא לא איצטריך דכיון דכסות לילה חייב כ"ש כסות סומא עכ"ל. אין להקשות דקשיא רש"י דידיה אדידיה דאילו כאן כתב דכסות סומא כ"ש דחייב מכסות לילה ואילו בסוכה דף י"א גבי רבי יהודה רמא תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה משום דס"ל לילה זמן ציצית והוי מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות כתב רש"י וראיתם אותו פרט לסומא והיאך אפשר לאוקמי קרא בהכי דהא כיון דכסות לילה חייב כ"ש כסות סומא, דאי כתב רש"י כאן דכסות סומא מכ"ש דכסות לילה נפקא היינו היכא דבעינן למימר דאשר תכסה אתי לחיוביה לזה כתב דלא צריך קרא לחיוביה ברם היכא דאמרינן דאתי קרא לפטוריה שפיר דמי דאדרבא להכי אתא קרא כי היכי דלא לימא איפכא במכל שכן.<br>'''  אך'''  קשה טובא דדברי רש"י שם הם היפך הש"ס דהא מאן דמחייב כסות לילה היינו כרבנן דהכא ולרבנן קרא דוראיתם אותו דריש ליה לראה מצוה זאת וזכור מצוה אחרת וסומא פטור ומהיכא בא לו לרש"י לפרש כן. וכתב הרא"ש וז"ל והא דתניא בספרי וכו' נ"ל דה"פ אי לא כתיב וכו' שאין להטיל בכל כנפיים אלא באחד מהם עכ"ל הביאו הב"י סי' י'. ואין להקשות דא"כ אמאי מוקי לפלוגתא להנהו תנאי בפ"ב דזבחים דף י"ח דאיכא מאן דפטר בעלת ה' אימא דלא פטר אלא שלא להטיל בכל ה' דבשלמא בספרי מייתי תחילה מקרא דעל כנפי בגדיהם לקס"ד לחיוב ניחא הך פירושא דהכי משתמע מעל כנפי וכל כנפים במשמע להכי תנא דספרי בא לאשמועינן דפטור דאינו חייב אלא בד' לא כן תנא דברייתא דלא תפש כן ושוב ראיתי למורי הרב הראב"ע כ"כ בב"י.