עריכת הדף "ילקוט אוצר הספרים/יומא/ל/ב" (פסקה)

==נימא רבנן דפליגי עליה דר' יהודה כבן זומא סבירא ליה==

<small>ובענין זה כתב לי ידידי הרב הגדול ר' {{אישים|אליקים געציל לעוויטאן}} נ"י מ"מ דק"ק ביאליסטוק במכתבו אלי, וזו לשונו: בעזה"י אעיר לפניו דבר אחד, והוא ביומא ל' ב':</small>{{ש}} '''א"ל אביי לרב יוסף נימא רבנן דפליגי עליה דר' יהודה כבן זומא ס"ל כו'''', וכתבו התוס' וז"ל: פירש"י ונימא דהני רבנן לאו היינו רבנן דפליגי עליה במדות, ותימא לי א"כ מאי מספקא ליה לאביי דפשיטא דלית לן למימר דפליגי ארבנן במס' מדות, דא"כ קשה דרבנן אדרבנן, דבכמה דוכתי פריך הכי, דר"י אדר"י קשיא דרבנן אדרבנן ל"ק ומשני וכו', ולא משתמיט לשנויי בשום דוכתא תרי רבנן נינהו עכ"ל. ותימא לי דהא דבכמה דוכתי פריך הכי, רבא אשינויא דאביי הוא דקפריך, מכלל דאביי סבירא ליה דתרי רבנן נינהו, ושפיר אביי לטעמיה מספקא ליה דילמא הני רבנן לאו היינו רבנן דפליגי עליה דר"י במידות. והנה ב[[בבלי/סנהדרין/ח/ב|סנהדרין ח' ב']], אביי אמר דכ"ע חיישינן ללעז ומשום כבודן של ראשונים, הב"ע כגון דאתרו בה סתם והאי תנא הוא דתניא וכו' ע"ש היטב. הלא לפי מה דמתרץ אביי, ר' מאיר דמתניתין ס"ל כר"י דברייתא, ורבנן דמתניתין דפליגי עליה דר"מ ס"ל כרבנן דברייתא דפליגי עליה דר' יהודא, הלא מבואר כי אביי לא ס"ל האי כללא, דרבנן דר"מ היינו ר"י ורבנן דר"י היינו ר' מאיר (וראה פירש"י [[רש"י/פסחים/יא/א#דרבנן|פסחים י"א א']] ד"ה דרבנן אדרבנן).

ועפ"ז מבואר הדק היטב לישנא דאביי והאי תנא הוא. ודקדק הגאון הרש"ש זצ"ל למה לא אמר וקא מפלגי בפלוגתא דר"י ורבנן כדאמר שם רב פפא בהאי לישנא וקא מפלגי בפלוגתא דרבי יוסי בר יהודה ורבנן וכן אינך אמוראי ע"ש. ובאמת זהו דקדוק עצום.

אכן מבואר היטב בעזהי"ת כי לכולהו אמוראי, רבנן דפליגי עליה דרבי מאיר במתניתין היינו רבי יהודה, ור"מ ור"י המה קמיפלגי בפלוגתא דקא מפלגי ג"כ תנאים אחרים, ושפיר קאמרי בהאי לישנא, וקמפלגי בפלוגתא וכו', אבל אביי הוא דקאמר דר"מ דמתניתין ס"ל כר' יהודה דברייתא, ואם כן רבנן דפליגי עליה דר"מ לאו היינו ר' יהודה כי אם האי תנא הוא דפליג עליה דר' יהודה, וזה אמת ויציב בסיעתא דשמיא.

והנה ב[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ברכות ב' א']] תוד"ה מאימתי, כתבו בשם ר"ת כי אליבא דר"י זמן ק"ש מפלג המנחה (וראה [[תוספות/ברכות/ב/ב#אמר|שם ע"ב]] בתוד"ה אמר), ותימא לי הלא בברייתא תניא מאימתי מתחילין לקרוא ק"ש בערבית משעה שבנ"א נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר"מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים כו', והלא חכמים דר"מ היינו ר"י לדעת רבא, ומבואר דר"י ס"ל זמן ק"ש מצאת הכוכבים.{{ש}}<small>ובמטותא מניה דמר, אם דברי ימצאו חן וכו' בעיניו יתן להם מקום בספרו. עכ"ל ידידי הרב הנ"ל</small>:
{{יישור לשמאל|{{ממר|הנותן בים דרך, שיחה א}}}}{{-}}

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>