עריכת הדף "טל אורות (שפילמן)/א/א" (פסקה)

==א==
(א) '''דע''' והבן שכל מה שאנו מבחינים הן בעליונים והן בתחתונים אין לשאול טעם על מה רצה הקדוש ברוך הוא דווקא רק לברוא באופן הזה כמו שתשאל על מה בחר דווקא בעשר ספירות לא פחות או יותר וכן כמו שאנחנו רואים שכל הנמצאים הולכים בדרך הדרגה כמו שתראה אפילו בעולם הזה איך שהארבעה יסודות אש רוח מים עפר הולכים בהדרגה ובכל פעם ופעם ניתוסף הגשמית יותר עד בחינת העפר וכן בהנבראים מהארבעה יסודות אלו שהם דומם צומח חי מדבר אנחנו מבחינים איך שהולך הכל בהדרגה וכל אחד יותר במעלה מחבירו שלמטה ממנו עד שאפילו בין אחד לחבירו יש ממוצע כמו בין המדבר להחי הוא הקוף שהוא הממוצע בין הפחות שבהמדבר לבין החי וכן יש ברואים שהם ממוצעים בין החי להצומח כמו אבני השדה הנזכר במסכת כלאים וכן עופות הגדלים באילן מובא בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/סד#טו|יו"ד סימן ס"ד סעיף ט"ו]]}} ע"ש וכן בין הצומח להדומם יש ממוצע כמו האלמוג מחמת שכל הנמצאים הולכים בהדרגה הנה אין לבקש טעם על כל זה למה רצה השי"ת בהדרגה וכן כל מה שאנו מבחינים בהספירות אין לומר טעם שהיה מוכרח ח"ו להאציל הספירות ודווקא בדרך הזה כמו לומר שהאצילות היה מוכרח כדי להעלים אורו ובלא זה אי אפשר להתגלות אורו שיקבלו השפלים שהם בעלי גבול אורו ושפעו בלתי האצילות הנה א"א כלל לומר זה על האין סוף שהוא כל יכול בכל מיני יכולת בין שהמחשבה תופסת או אינו תופסת. והטבע הזה מה שאנו רואים או המוחשים אלו מה שאנו משיגים שאי אפשר כלל להיות באופן אחר הוא מחמת שכבר רצה הקב"ה בטבע ובמוחש הזה והטביע כך אבל אם היה רוצה באופן אחר היפך הטבע או החוש הזה שאנו משיגים בוודאי הוא יכול לעשות כי הבורא יתברך שמו אינו מוגבל ח"ו תחת שום טבע או מוחש שיכריחהו עליו וזה פשוט לכל מאמין האמת. ומה שתמצא בספרי המקובלים שכתבו שבלתי האצילות לא היה באפשרי להיות ברואים בעלי גבול וגם אני אביא דבריהם לקמן בהחיבור הכל כתבו זאת לפי שקבלנו כך שרוצה הא"ס בטבע ההדרגה ואז לפי הטבע הזאת שרוצה בו והטביע כך אז א"א לבריה שפילה להמצא כלל ולקבל חיותו מהא"ס בלתי ההדרגה אמנם כל זה אחר שאנחנו יודעים ורואים שרוצה בטבע ובהדרגה דווקא אבל אם היה רוצה הא"ס לברוא את האדם הגשמי בלי שום ספירה והתלבשות כלל הלא בוודאי הוא כל יכול ואין שום אופן וכח שלא יהי' נכלל באחדותו הפשוט ולזה נקרא החכמה הזאת קבלה כי קבלנו שרצה דווקא בעשר ספירות ובהדרגה ובהטבע וכן כל מה שאנחנו מבחינים בה שתולה ברצון הא"ס אין לשאול כלל טעם כי אין לשום שכל השגה ברצון הא"ס לומר טעם וזה במופלא ממך אל תדרוש וכל עסקינו אינו אלא במה שכבר רצה מה שהם באים לפי השכל והטבע להבין מה שניתן רשות להבין והכל הוא רק בהנמצאים כמ"ש לקמן בפרקים הבאים בס"ד וזה במה שהרשת התבונן: