עריכת הדף "הר המוריה/פסולי המוקדשין/ט" (פסקה)

== א ==

'''גוזל ''' 

''' לאויר.''' נזיר י"ב א' וקינין פ"ב מ"א וכתב המפרש וז"ל פי' רבי דלרבותא נקט סתומה דלא מיבעי מפורשת כיון (כצ"ל) שנפרדו הקינין זה מזה ונפרשו זה לחטאת וזה לעולה תו לא סמך זה לזה כלל ופשיטא שאם פרח האחד יקח זוג לשני אלא אפילו קן סתומה שעדיין הם יחד ועומדין יחד להתפרש ס"ד כי פרח האחד שימות הנשאר קמ"ל ולא מיבעיא פרח לאויר העולם כי שמא ישוב כל אחד ואחד כדינן ולהכי נמי כי עדיין לא חזר יקח זוג לשני אלא אפי' פרחה לבין המתות שעתה אינו יכול לשוב שנתערב בהם יקח זוג לשני ולבין המתות נמי פירוש (הלשון מגומגם קצת וצריך תיקון) ואינו קרוי הבדלה מחבירו אלא אפי' מת אחד יקח זוג לשני עכ"ל וכ"כ הרע"ב אמנם התוס' בקינים כתבו וז"ל ה"ה בקן מפורש הוי דינא הכי אלא משום דבסיפא קאמר פרח לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו דדוקא פרידה של קן סתומה שפרח ונתערב לבין הקריבות אבל פרידה המפורשת לעולה שפרח בין שאר קינים אינו יכול להקריב אלא כמנין עולות שבקינין שפרח שם כדאמר בפ"ק עכ"ל והרא"ש כ' שלשה פירושים. א', שלאו דוקא קן סתומה ה"נ מפורשת אם ידוע איזה מהם נאבד אלא מילתא דפסיק נקט דמפורשת היה צריך להאריך ולפרש אם ידוע איזה מהן נאבדה. ב', כתב פי' התוס'. ג', כדעת המפרש והרע"ב. ועי' נזיר י"ב א' שם איתא וז"ל ואילו קן מפורשת אין לו תקנה (ופרש"י וז"ל לפי שאין יודע איזו לחטאת ואיזו לעולה ואע"ג דפירש כיון דלא הוי תרווייהו קמיה לית בהו הכירא דלא ידע אי האי שני הוי חטאת או עולה עכ"ל ואולי לזה כיון המפרש שכתב דלא נראה ליה כפרש"י ועיי"ש בתוס' ד"ה קן סתומה וכו' שכתב כפי' הראשון של הרא"ש יעו"ש ועיין בתוס' יו"ט אמנם רבינו בפי' המשניות כתב כדעת התוס' דקינים יעו"ש היטב.

''' שימותו''' 

''' כולן וכו'.''' להכי קאמר בין חטאות המתות (כ"ה שם גירסת הש"ס) דאילו נתערבה בין חטאות חיות והנך חטאות דידיה נינהו מצי למיסר (צ"ל למיסב) חד מינייהו ועביד ליה זוג להאי והאי דלא נתערב הוה קריב לה עולה עכ"ל גירסת רש"י בנזיר שם והובא בתוס' יו"ט. ודע כי לפנינו במשנה איתא שפרח לבין המתות ופי' רבינו בפי' המשנה היינו באותם שדינם שימותו כולם כמו חטאת שנתערבה בעולות או להיפך.