עריכת הדף "
העמק שאלה/קיז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == {{העמקש|א}} '''חמש איסתרי.''' ובכ"י אי' חמש סלעים. והיינו הך. דאיסתרי הם סלעי צורי כמש"כ בה"ג הל' בכורות וז"ל. והני חמש איסתרי הויין עשרין מתקלי דהוי עשרין ותמני' זוזי ופלגא דדנקא בהני זוזי דידן דעשרה שבעה עכ"ל. ומבואר בגמ' בכורות ד' נ' ע"א והנך לפדה"ב דהוי להו עשרין מתקלי במתקלא דדינרא דאינון עשרין ותמני' זוזי ופלגי ופלגא דדנקא. ופרש"י במתקלי דדינרא דינרי צורי. ועשרין ותמני' זוזי היינו דינרי ערביא דדינר צורי עושין משבעה עשר בדינר ערבי כו'. [וכ"כ הרמב"ן במלחמת ה' סוכה פ"ב דסלעי צורי מיקרי איסתרי סתם וע' ב"ב דף קס"ז שית מאה איסתרי וזוזי. והתימא על התוס' ע"ג ד' י"א ב' ד"ה מתקלי וא"ת כו' ואיסתרי אמרו בפ' בית כור מאי איסתרא פלגי זוזי. ושם לא נמצא כ"א בקידושין די"א ב' אי' דעבידי אינשי דקרי לפלגא דזוזי איסתרא. וגם שם ה"פ דלסלע מדינה שהוא פלגא דזוזי צורי קרי ג"כ אסתר' משום שהוא סלע מדינה. אבל לסלע צורי ודאי קרי אסתרא] וכל אותה הגי' דהוי להו עשרין כו' אינו מעיקר הגמרא כמבואר בפרש"י סד"ה דאינון שהוא הגה"ה מתשובת הגאונים. וכמה נוס' בש"ס שהם מר"י גאון ז"ל ובשביל שבימי הגאונים לא הלכו דינרי צורי מש"ה צירפו למטבעות של ערביא שהלך בזמנם כלשון בה"ג בהני זוזי דידן כו'. ואע"ג דעיקר סלע שבתורה אינו אלא שלשה דינרי צורי ושליש. וחמש סלעים של פדה"ב הוי י"ו דינרי צורי ושני שליש. ואח"כ הוסיפו וקבעום על מטבע צורית דהיינו חמש סלעי צורי עשרים זוזי וכדאי' בסוגי' דבכורות שם. וא"כ כשבטל סלעי צורי הי' לנו לעמוד על ד"ת. מכ"מ לא כן הדין. אלא כיון שהוסיפו א"א לפחות עוד משעור מטבע צורית. ונראה דזה הי' הויכוח דרב אשי ור"א ברי' דרבינא דאי' שם דשדר ר"א שבסר זוזי לר"א ברי' דרבינא לפדה"ב ושלח לי' לישדר לי מר תילתא יתירתא דאיכא עלי' שלח לי' לישדר לי מר תלתא אחריני דאוסיפו עלייהו. ולכאורה ק' וכי לא ידע ר"א מתני' דערכין פרק ד' דנותן סלע ופונדיון לשנה. וזה אינו אלא לפי אותו הוספה שהוסיפו על שקל שהי' בימי משה. אלא הוא כמש"כ דבימי רב אשי התחילו לילך דינרי ערביא ודבר זה תלי' במלכות ומש"ה ס"ד דר"א שא"צ ליתן אלא כד"ת. וא"ל ר"א ברי' דרבינא דיש להוסיף כפי שהי' בימי המשנה. והכי מסקנת הש"ס ופסק הגאונים ורבינו דחמש איסתרי צריך ליתן: ועדיין צריך תלמוד. דהנה נחלקו בענין הוספה זו הרמב"ם וראב"ד ור"ת ור"י ז"ל. דהרמב"ם ז"ל כתב בה' שקלים פ"א ה"ו מחצית השקל זו מצותה שיתן מחציתו של אותו הזמן. אפי' הי' אותו מטבע גדול משקל הקודש. ולעולם אינו שוקל פחות ממחצית השקל שהי' בימי משה רבינו שהוא משקלו ק"ס שעורה. בזמן שהי' מטבע של אותו זמן דרכונות הי' כ"א נותן במה"ש שלו סלע ובזמן שהי' המטבע סלעים הי' נותן כ"א במחצית השקל שלו חצי סלע שהוא שני דינרין. ובזמן שהי' המטבע חצי סלע כו'. מבואר דעתו שהכל תלוי במנהג המדינה. ושקל שבתורה פירושו המטבע היותר גדול של כסף היוצא באותו מקום כמו שהי' בימי משה רבינו יוצא שקל של עשרים גרה. והא דתני' שם מנין שאם רצה להוסיף יוסיפו ת"ל יהי' יכול יפחות כו' לפי דברי הרמב"ם ה"פ מנין שאם המלך שבו תלוי המטבעות רצה להוסיף על המטבעות הגדולים של כסף יוסיף. פי' החיוב ליתן כפי אותה הוספה. ת"ל יהי'. יכול אם המלך פיחת משל משה כו'. וזה פשוט דכמו הדין במחצית השקל לתרה"ל כך הדין בחמש שקלים לפדה"ב וחמשים שקלים דשדה אחוזה. הכל תלוי במנהג המדינה באותה שעה. וכל המשניות דמ' ערכין דתנן סלע ופונדיון לשנה. היינו לאחר ששקלו במחצית השקל שני דינרי צורי. ולפי זה כל החשבונות הנזכרי' בפוסקים ראשונים בפה"ב לפי חשבון זמן המשנה. אינו אלא לפי זמנם שהקטינו המטבעות ש"כ עוד יותר מזמן הגמרא. ומכ"מ אין לפחות משיעור שקבעו חכמים לכי הוספה דמטבע צורי כמש"כ. משא"כ במדינות שהמטבע ש"כ היוצא הוא יותר גדול מזה השעור אין לנו לחשוב ולשקול אלא צריך ליתן חמשה מטבעות המדינ' והיינו כנוהגים אנשי מעשה במדינת רוסיא ליתן חמשה רובל כסף בפה"ב אע"ג שגדולים הרבה משעור חז"ל וכמבואר בש"ע סי' ש"ה. והגר"א ז"ל נתן חמש רטים גדולים בני שמונה זהו' שהלך אז בזמנו מטבע ש"כ אלה וא"כ הוא השקל. ולפי שיטה זו יתבאר יפה הא דר"א ור"א ברי' דרבינא וכמש"כ. דר"א הי' ס"ל דאחר שהקטינו המטבעות נהי דא"א לפחות משל משה. מכ"מ אין לנו ליתן מטבע של צורי שאינו אלא הוספה לפי המדינה. ור"א ברי' דרבינא השיב דאפ"ה אחר שכבר קבעו חכמי' השקלים במטבע צורי אין לפחות. וזהו שכ' הרמב"ם שם ה"ב וכבר הוסיפו חכמים עליו ועשו משקלו כמשקל המטבע הנקרא סלע בזמן בית שני כו'. ואין הכוונה דחכמים הוסיפו בזמן בית שני ממש. דאז הי' הכי ד"ת לפי מטבע היוצא. אלא כוונתו אפי' בזמנו ובמקומו שנהגו המלכים במטבעות קטנות מדינרי צורי מכ"מ כבר הוסיפו חכמים כו' והיינו כר"א ברי' דרבינא. כ"ז דעת הרמב"ם. אבל הראב"ד שם כ' דמה שהיו שוקלין דרכונת אינו משום מנהג המדינה אלא שהיו מתי מעט והוצרכו להרבות בנתינות ע"ש. דעתו ז"ל שאינו תלוי במנהג המדינה אלא בשקל הקודש. ומפרש הא דתני' ואם רצה להוסיף יוסיף ת"ל יהי' היינו שחכמי הזמן רצו לעשות שקל הקודש יותר מעשרים גרה יוסיפו. ואם רצו לפחות אין יכולים. והנה רצו חכמים והוסיפו שתות מלבר על שקל הקודש שהי' בימי משה. ועליו אין להוסיף לפי המדינה: והנה בתוס' ב"ב ד"צ ד"ה והשקל נחלקו ר"ת ור"י בזמן שנקבע שקל הקודש ביתרון משל משה. ר"ת ס"ל דבימי בית שני הוסיפו חכמים שתות על הסלע דמשה. ור"י כ' דיחזקאל הנביא הוסיף. והרי ידוע דבזמן יחזקאל לא נשתנה סדרי ומנהגי א"י מאשר הי' עד אז. וא"כ אם הוסיף יחזקאל לא עשה שנוי בהלוך המדינה שהרי לא הי' סדרי המדינה נתלים עליו. אלא על המלך. ולא הי' ההוספה אלא בשקל הקודש לבד. וזהו כדעת הראב"ד. דאע"ג שלא נהגו בא"י דינרי צורי מכ"מ הי' השנוי תלוי בשקל הקודש לבדו. אבל ר"ת ס"ל כהרמב"ם שתלוי במדינה מש"ה כ' דבימי חכמים היינו בזמן בית שני שהי' תלוי סדרי המדינה בהם. והם שנו המטבעות ועשו היותר גדול הוא סלע צורית. והיינו שנדחק ותמה ר"י בכתובות ד"י ד"ה נותן לה ממעות קפוטקיא. תימא לר"י מה ריוח לה שנותן מאותן המעות מכ"מ אינו נותן לה אלא שוה נ' שקלים. ואם היינו אומרים דלעולם צריך ליתן לה שקלים שעומדים בקפוטקיא נ' שקלי קפוטקיא ובא"י נ' שקלים של א"י הוי ניחא כדאמרינן בפ' יש בכור לישדר לי מר תלתא אחריני דאוסיפו עלי' ושדר לי' מיהו אין נראה דהתם כשהוסיפו בכ"מ הוסיפו אבל כשהוסיפו במק"א אין נראה שבכך תשתנה מדה דאורייתא עכ"ל. פי' התם הוסיפו מדת שקל הקודש ועשו אותו גדול כסלע צורי מש"ה בכ"מ הוסיפו. אבל להוסיף לפי מטבע המדינה זה אין נראה וכשיטתו. ומעתה יש להבין לשיטת הראב"ד ור"י במה נחלקו ר"א ורב אחא ברי' דרבינא. ודוחק לומר דבזה גופא נחלקו דר"א ס"ל שתלוי במטבע היוצא במדינה וכשהקטינו שוב א"צ ליתן אלא כשקל משה. ורב אחא ס"ל שתלוי במה שהוסיפו על שקל הקודש ואינו תלוי במדינ' כלל. וכמש"כ התו' כתובות שם דיש מחלוקת בזה בירושלמי ויבואר לפנינו. אבל דוחק לפרש פלוגתא דאמוראי בעיקר גדול בכמה פרשיות ש"ת ולא יהא בא אלא ברמז. ונראה לבאר לדעתם ז"ל עפ"י מש"כ בה"ג ה' בכורות בד"ה וחמש סלעים כמה הויין דכתיב בערכך כסף חמשת שקלים כמה הוי תלתא זוזי ששדנג [היינו צורי] ותילתא. כמה הוי להו שתסר זוזי ששדנג ושני תילתי דהוי עשרים וארבעה חיורי [הוא מטבע ערביא] בציר דנקא. אוסיף עלייהו חומש דידהו דכל מאן דפריק קודש מוסיף עליו חומש שנ' ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' וכמה הוי חומש דילהון שתות מלבר כל חמשה זוזי שדי עלייהו זוזא דהוי להו כולהי עשרין ותמני' זוזי ופלגי ופלגא דדנקא עכ"ל. ואינו מובן. חדא דהוספת חומש לא נאמר אלא בבעלים. ותו שהרי שנינו במשנה דערכין פ"ז דבעל שדה אחוזה נותן חומש על סלע ופונדיון לשנה. הרי דחומש שבגוף הסלע הוא חוץ החומש שנותן בעליו. ותו דחומש שבתורה הוא מלבר כמבואר בשאיל' קי"ט. ותו מאי שייך חומש במחצית השקל ובפדה"ב. וכבר תמה ע"ז בהלכות הרמב"ן בהלכות בכורות וע"ע מהרי"ק שורש קל"ג. ונראה דעת בה"ג דחז"ל הוסיפו על השקל של משה חומש לכל אדם כמו דמפורש בתורה חומש על בעלים. אלא שהקילו והעמידו על חומש מלגו. וממילא הוקבע הסלע בכל דבר באותו המשקל. וזה נוטה לדעת הראב"ד ור"י שהחכמים הם הוסיפו על שקל הקודש ולא ממנהג המדינה. ומעתה י"ל דרב אשי כסבור הי' דלא שייך הוספה זו אלא במילי דקדושה כמו במחצית השקל ובשדה אחוזה משא"כ בפדה"ב שאינו קודש. ור"א ברי' דרבינא השיב דממילא הוקבע בכ"ד והכי קיי"ל וי"ל עוד ע"פ לשון רב האי גאון שהובא בס' שערי תשובה קבוצת שו"ת ג"ק ז"ל ואמרו חכמים שאם עברו עליו ל' יום ולא פדאו חייב להוסיף חומש עד שיגיע לעשרים דינרים ערביים של כסף יפה עכ"ל וזה ג"כ אינו מובן כלל. ואולי מפרש דבזה נחלקו ר"א ור"א ברי' דרבינא. דר"א שלח לפני ל' יום דאי כבר הגיע זמנו וחייב לברך בשעת נתינה א"כ ע"י שליח האיך יכוין שעת הנתינה. אלא שלח לפני ל' יום מש"ה ס"ל לר"א שלא הוסיפו זה החומש אלא למי שעובר זמן הנתינה. ור"א ברי' דרבינא חולק ופסק רב האי גאון כרב אשי. הא מיהא דעת בה"ג ורב האי גאון ז"ל כדעת הראב"ד: ומה שהקשה ר"י לפי שיטה זו מאי נ"מ ממעות קפוטקיא כמש"כ לעיל. אינו אלא לפי שיטת התו' בכ"מ דלמ"ד כתובת אשה מה"ת היינו חמשים של אונס ממש. שהן זוזי צורי מאתן. וזהו שעור כתובת בתולה בזה"ז. מש"ה הקשה שפיר לפי דעתו דבאונס ג"כ אינו תלוי אלא בשקל הקודש ולא במטבע של מדינה. אבל דעת הגאונים ז"ל דאפי' לרשב"ג דכתובת אשה מה"ת אינו שעור מוהר ממש של אונס. ומכש"כ לדידן דקיי"ל כתוב' מדרבנן ושעור מאתים זוז הוא של מדינה. וכמבואר בר"ן שלהי כתובות וחי' רמב"ן גיטין פ' הנזקין ובחי' רשב"א כתובות הנדפס בש"ש [והוא בטעות ואינו אלא חי' הרמב"ן ז"ל ג"כ] בסוף האריך לבאר דזהו מחלוקת בירו' פ"א ר' מונא בשם שמואל א' בשקל הקודש ר"א בר בונא א' מטבע יוצא. והכי מסיקי כמה אמוראי. ופי' דפליגי אי זוזי צורי אי זוזי מדינה. והכי מסיק הירו' שהוא זוזי מדינה. ולפי זה פירשו הא דרשב"ג דנותן לה ממעות קפוטקיא דמיירי שפירש לה מעות טובים שבמדינה. מעתה לא קשה לשיטת הראב"ד ז"ל. אבל התו' כתובות ד"י שם הביאו זה המאמר דירוש' ופירשו דפליגי בפי' שקלים של כסף אי תליא לעולם בשקל הקודש וכהראב"ד או במטבע של מדינה היותר גדול של כסף וכהרמב"ם. וכבר תמהו על התו' בקה"ע והגר"א אה"ע סי' ס"ו. דבירו' משמע דלא פליגי אלא בכתובה בפרט. וע"כ הוא כפי' הרמב"ן הנ"ל. שהרי אי' שם ראי' לר"א בר בונא מדתנן וחמש סלעים של בן במנה צורי וחמשים של אונס כו' וכולם בשקל הקודש במנה צורי ולא תנא כתובת אשה עמהן. ומשני אר"א כלום למדו כתובת אשה לא מאונס ומפתה כו'. הרי דהמחלוקת רק בכתובת אשה ולא כמו שהבינו התו'. ונראה דהתו' הבינו הירו' בזה האופן. דודאי כ"ע כתובה דאורייתא בחמשים שקל כסף כשיטתייהו אלא נחלקו בשקל דכה"ת. ונ"מ לענין כתובה בפרט. דהא דתני' מנין שאם רצה להוסיף כו' יכול יפחות כו' פירשנו דלשיטת הראב"ד תלי' בחכמי הזמן שמוסיפי' על שקל הקודש ואינם יכולים להקטינו משל משה. ולפי זה שקל דכתובה שוה לכל דבר הניתן בשקלים. דכך פי' כמהר הבתולות. שמוהר הבתולות הן חמשים שקלי הקודש וא"כ תלי' לפי אותו השקה"ק. אבל למ"ד דשקלים תלי' במדינ' ואם הי' רוצה להוסיף היינו המלך במדינה הי' מוסיף ונעשה השקל כפי מטבע שבמדינה אבל לפחות משל משה אינו יכול וזה אינו אלא במקום המפורש בתורה שקלים גזרה התורה שמוסיפין ולא גורעים. אבל בכתובה שאינו מפורש רק שלמדנו מדכתיב. כמהר הבתולות שיש מוהר בתולות חמשים שקלי מדינה. ע"ז לא נתמעט אם רצה לפחות שלא יפחתו אותם החמשים משל משה. והרי כל מדינה יש לה ליתן מהר הבתולות חמשים שקלים כפי שקליה. והנה הא דתנן באותה משנה וכולם בשקל הקודש במנה צורי. יש לנו לפרשו בשני אופנים. למ"ד דתלי' בשקל הקודש. פירושו בשקל הקודש הוא של צורי אחר שהוסיף יחזקאל ועשאו של צורי. אבל למ"ד תלי' במדינה ה"פ וכולם בשקל הקודש של משה ולא פחות. במנה צורי בזמן המשנה שהוסיפו על מעות המשקל. אבל במקום שיגרעו ישאר בשקל הקודש. ומעתה מובן פי' הירו' לדעת התוס'. דבשלמא למ"ד מטבע יוצא של זוזי כסף דמדינה ניחא הא דלא תנן כתובת אשה. משום דבכתובה כשם שמוסיפים על שה"ק ה"נ שפוחתים. ורק מוהר הוא שקלי חמשים של כסף. אבל למ"ד בשקל הקודש ואינו תלוי בשקל הקודש וכתיבת אשה בכלל אמאי לא תנן כתובת אשה. ומשני שפיר דאחר דתנן של אונס ומפתה כתובת אשה בכלל. זהו הנראה לפי שהבינו התו'. ובאמת לפירו' הרמב"ן והקה"ע והגר"א אינו מדוייק לשון מטבע יוצא. וכי מטבע של כסף אינו יוצא. וכך מיבעי מטבע של כסף או של נחשת. אלא הכל מודים שהם של כסף ולא פליגי אלא בפי' של כסף. והוא הוא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. ונ"מ לענין. פדה"ב אי יש ליתן חמש מטבעות היותר גדול שבמדינה או כפי החשבון המבואר ביו"ד סי' ש"ה שהוא המצורף משקלי צורי שהלך בימי המשנה. וזהו הנראה דעת בה"ג ורה"ג ז"ל כמש"כ לעיל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף