עריכת הדף "העמק דבר/ויקרא/ה" (פסקה)

== א ==

'''ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה.''' פי׳ בשאלתות דר״א סימן ס״ט ונפש כי תחטא והדר ושמעה קול אלה. והחטא הוא אם לא יגיד אפילו לא שמע שבועה וביארנו בהע״ש דנ״ל דכך הפי׳ משום דנ״ל בג״ש תחטא תחטא משבועת הפקדון ושם ודאי ה״פ ונפש כי תחטא והדר ומעלה מעל בה׳. שהרי וכחש בעמיתו בפקדון וגו׳ ודאי חטא הוא שהרי כתיב לא תכחשו. וה״נ פי׳ ונפש כי תחטא היינו אם לא יגיד וכדאיתא ב״ק דנ״ו דהיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו עובר על אם לוא יגיד:

'''ושמעה קול אלה.''' היינו שבועה כדאיתא במסכת שבועות. מיהו יותר ראוי לכתוב ושמעה שבועה. מזה דרשו בתוספתא שבועות כונה שניה ותניא ר״א בן מתיא אומר אין אדם מתחייב אלא א״כ חטא שנא׳ ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. וכצ״ל אין אדם מתחייב לשמוע אלא א״כ חטא שנאמר נפש וגו׳. פי׳ דזה מצוי שאחד יבזה את השני אפילו שלא חטא כלל שהרי גם אחר משה רבינו הביטו עזי פנים לרעה כדאיתא בקידושין דל״ג ב׳ אבל ושמעה קול אלה זה אינו אלא א״כ נתחייב לשמוע היינו שחטא וזה עונשו לשמוע דברים רעים{{תוספת|א|ותניא שם עוד וכן הי׳ ר״א בן מתיא אומר מתחייב לראות הרואה עושה מצוה זכה לראות. ויש כאן חסרון בדפוס וכצ״ל הרואה עושה עבירות נתחייב לראות הרואה עושי מצות כו׳ הי׳ מה שרואה בעיניו אחד עושה עבירה נגד רצונו וגם יש בזה חשש להכשילו ג״כ. כ״ז הוא שנתחייב לראות שחטא בעיניו וזה עונשו שיראה בעיניו דבר קשה וכן להיפך הרואה עושי מצוה זכה לראות. יש לו זכות שזכה לכך. וע׳ בב״ר פ׳ תולדות פס״ז שלשה אברים ברשותו של אדם כו׳:}}: