עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/שצא" (פסקה)

== א ==

אין לאדם לומר קדיש אחר אמו אם אביו מקפיד דכיבוד אב קודם לכיבוד אם ואע"פ שאמו עשתה צואה לומר קדיש בעבורה מהר"ם (וכ"כ הכלבו בשמו והביאו ב"י ר"ס שע"ו עכ"ה) מיהו נהגו לומר קדיש לאם אפי' בחיי האב מהר"ף מ"ו. אסור לאכול בשום סעודה אפי' עם המשמשים אם לא שבאו אורחים לביתו אבל לברית מילה כשהוא אבי הבן או מוהל או בעל ברית או שהחתן עצמו אבל אז מותר (די"ט שלהם הוא ומותר ללבוש בגדי שבת עד אחר בית הכנסת עיין בתשובת מהרי"ל עכ"ה) מ"ו. שאלו להר"ר אליעזר מרגמיש"א והתיר לאבל להיות בעל ברית ואסור לכנוס לסעודה וכן הוכיח הר"ר דוד בר אברהם וכן הלכה למעשה שמחות הר"ם. האבל ואשתו תוך ל' לובשין בגדי שבת כשהן בני ברית עד לאחר יציאתם מב"ה פרנס מ"ו. חל יום ל' בע"ש מותר לרחוץ ולגלח הג"ה מיימוני מ"ו. ואשר שאלת את מורי הר"ר יהודה על אבל תוך ל' יום אם יכול להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים ואמר לו כי פשט איסור זה בכל מקום ע"כ תש"ר. מי שמת לו אפי' אביו ואמו ולא נודע לו ל"מ דאינו חייב להודיעו אלא אפי' מותר להזמינו לסעודת מצוה וכ"ש דאסור להגיד לו לצערו ומיהו אם שואל אחרים אין לו לשקר לומר שהוא חי אלא יגיד לו ברמיזה מרדכי והביאו ב"י בסימן ת"ב. ובירושלמי דסעודת מצוה מותר ומש"ה התיר ראבי"ה לאבילים בסיום מסכתא אגודה. ומ"מ בסעודת מילה יש אוסרים דהוי סעודת שמחה דכתיב שש אנכי על אמרתך וגומר ויש מתירין משום צער לינוקא והמנהג לאסור הג"ה מ"ו. ומוהר"ר יצחק אבי הספר היה מחמיר לאסור לאבל לאכול עם המשמשים אם אינם אוכלים בבית אחר שאין מברכין שם שהשמחה במעונו (וכן במילה אם אינו אוכל בבית אחר עכ"ה) סמ"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]