עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/רי" (פסקה)

== יא ==

וכתב הרמ"ה כו' אבל ר"ח כו' בב"ב דף קמ"א קמ"ב האי דאמר נכסי להאי דמעברתא א"ר הונא האי מזכה לעובר והמזכה לעובר ל"ק איתיביה ר"נ לר"ה האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה (ואף להרי"ף והר"י הלוי וסייעתייהו דמוקי להאי מתניתין כשמת דוקא וכמש"ר בשמם בסי' רל"ג מ"מ לא עדיף אמירה דשכ"מ ממסירה להדיוט וקשה לרב הונא דאמר שמזכה לעובר היינו שמסרו ליד אחר שיזכה לעובר אפילו הכי לא קנה והמקשן לא ידע לחלק דשאני שכ"מ משום שלא תטרוף דעתו דדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמ"ש הרמב"ן טעמו שהרי התרצן השיב לו שאני בנו דדעתו של אדם קרובה לו אבל המקשן לא ידע וק"ל) א"ל משנתינו זו איני יודע מי שנאה כולי עד ולימא ליה דאמר לכשתלד (ופי' רש"י אמאי לא משני רב הונא דמתני' דילדה אשתי זכר מיירי באומר לכשתלד) רב הונא לטעמיה דאמר ר"נ המזכה לעובר לא קנה ר"ה אמר אף לכשתלד ל"ק כו' וקאמר שם ר"י אמר המזכה לעובר ל"ק וא"ת משנתינו בנו שאני דדעתו קרובה אצלו ומסיק התם וקאמר הלכתא המזכה לעובר לא קנה וס"ל להרמ"ה דהיינו ע"פ תירוצא דר"י דמוקי למתני' מפני שדעתו קרובה אצל בנו ולא שני ליה בין אומר לכשיולד ללא אמר ור"ח ורא"ש ס"ל דמאי דמסקינן הלכתא המזכה לעובר לא קנה היינו ע"פ תירוצו דר"נ דס"ל דאם אמר לכשיולד קנה דהלכתא כוותיה בדיני ולהכי אפי' המזכה לעובר אחר נמי קנה כשאומר לכשתלד ובמזכה לבנו ס"ל לר"ח והרא"ש דגם ר"נ ס"ל דעדיף בנו מפני שדעתו קרובה (לו ולהכי אפי' לא אמר) [דלר"י דל"מ] לכשתלד אפ"ה ס"ל דבבנו קנה אפי' לא אמר לכשתלד כ"ש לר"נ וק"ל א"נ ס"ל לרא"ש ור"ח דר"י ור"נ לא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא דגם לר"י קנה באומר לכשיולד אלא משום דס"ל דגבי בנו קנה אפילו לא אמר לכשתלד ומתניתין קתני בהדיא בנו להכי תירץ שאני מתני' דדעתו קרובה אצל בנו ואף לדעת ר"ח ורא"ש דמהני כשאמר לכשיולד היינו דוקא בכזה דמעתה יהיב המתנה לאחר לזכות להעובר והמתנה מונח ביד המזכה עד אחר שיולד ועדיין הוא בידו ולא חזר בו הנותן קודם שנולד העובר וכדמסיק רבי' ומשה"נ כ"ר סתם לעיל דל"ק וכנ"ל אבל המרדכי ר"פ י"נ כתב דיש דעות בזה וכ"כ ג"כ מ"ו ר"מ ז"ל בד"מ ובש"ע בסימן ר"ט ס"ד ע"ש: