עריכת הדף "
דבר אברהם/א/לז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ענף א== {{מרכז|'''ענף א'''}} ===א=== [א] '''תמה''' אני על כת"ר ועל הרב ההוא שאמרתם דברים כאלה, שהרי מפורש הוא ברמב"ם (פי"א מהלכות רוצח ה"ד) אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בה אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצרו בין שיש בו מים בין שאין בו מים חייב לעשות לו חוליא גבוהה י' טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות, וכ"ה הלכה רווחת בשו"ע חו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/תכז#ב|סי' תכ"ז ס"ב]]}}, ונובע הוא מספרי (פ' תצא) ועשית מעקה לגגך אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחין ומערות ונעיצים ת"ל ולא תשים דמים בביתך, ע"כ. ולענין עשה דמעקה מיירי כמו שיבואר להלן. הרי להדיא דלא כדבריכם אלא דבור חייב במעקה ופשוט הוא בכל הראשונים והפוסקים ואי"צ לפנים: '''ומברייתא''' דב"ק דף נ"א הנ"ל שהיתה רה"ר גבוה כו' אין שום סתירה לזה, שהרי גם הרמב"ם שפסק דבור חייב במעקה הביאה שם הלכה ב', והיא סיפא דספרי הנ"ל, ובאמת אין כאן שום סתירה והכל עולה לקנה אחד, וענין הברייתא ופירושה הכי הוא. דהנה מי שביתו עומד על מיצרו של חברו מכל צד שאם יפול אדם מגגו לא יוזק ברשותו אלא בקרקע חברו יש לחקור כי מהם חייב במעקה בעל הבית שממנו יפול הנופל או בעל הקרקע שיפול הנופל לתוכה ויוזק שם, היינו אם חיוב המעקה מוטל על מי שנופלין ממנו שמסבב את ההיזק או על מי שנופלין לתוכו שנכסיו מזיקין. וע"ז קאמרה הברייתא שחיוב המעקה חל על זה שממנו יפול הנופל והוא מסבב את ההיזק ולא על זה שיפול לתוכו שברשותו יוזק. ולפי"ז כשהיתה רה"ר גבוה מגגו וא"כ יפול הנופל מרה"ר חל חיוב המעקה על בני רה"ר ולא על בעל הגג שאין לנו מקום לחייבו מצד הנפילה ממנו אלא מצד שההיזק יהי' בתוכו. וא"כ אין זה שייך אלא כשהיתה קרקע הגבורה של אחרים שאז מקום הנמוך פטור, משא"כ בבור דאיירי ביה הרמב"ם הרי מפורש נאמר בו בור בחצרו וא"כ נהי נמי דמצד הבור עצמו הוא פטור ממעקה לפי שהוא לתוכו ולא ממנו. מ"מ קרקע חצרו שעל פי הבור בודאי חייבת במעקה שהרי לגבי הקרקע קרינן בי' כי יפול הנופל ממנו. ונמצא דלאו הבור הוא דחייב במעקה אלא קרקע חצרו שאצל פי הבור שיפול ממנה היא דחייבת במעקה. ומפני זה השכיל הרמב"ם ז"ל בלשונו הזהב להוסיף גבי בור מלת בחצרו מה שלא נמצא בספרי הנ"ל. וא"כ בעובדא דקמן בודאי חייבין בני הכנסת לעשות מעקה לחצר בית הכנסת שעל פי הבור שיפול הנופל ממנו. והאי דאימעטו בתי מדרשות ממעקה כמבואר ברמב"ם ושו"ע שם הוא משום שאינן עשויין לדירה, דהיינו שאין גגותיהן עשויין לדירה ותשמיש ואין בהם סכנה. אבל חצר ביהכנ"ס ודאי להילוך רבים עבידא ויש בה סכנה והיא חייבת במעקה. וזה פשוט מאד: ===ב=== [ב] '''ומפני''' זה תמה אני על רבנו הר"א ממיץ ז"ל שהקשה ביראים (סי' מ"ה) על הספרי הנ"ל דמסיק יכול בונה בית שפר אכסדרה ומרפסת [פי' יהא חייב במעקה] ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה אף כל מיוחד לדירה יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה, והקשה ע"ז הר"א ז"ל ח"ל ויש לשאול מה ראו חכמים לרבות בורות שיחין ולמעט בית שער אכסדרה ומרפסת הלא שניהן אינן ראויין לדירה ובשניהן יש דמים עכ"ל. נראה קצת מזה שפירש דבורות שיחין חייבין במעקה מצד עצמן ולכן שייך להקשות שאינן עשויין לדירה, אבל לפי מש"כ אשה"ט שאין הבור חייב במעקה אלא קרקע חצרו שע"פ הבור חייבת והיא ודאי עשויה לדירה היינו להילוך ומעמד בני אדם תדיר משא"כ גגי בית שער ומרפסת. ויש ליישבו בדוחק וצ"ע: '''וראיתי''' בביאורי מהר"י שטיין על הסמ"ג (עשין ע"ט) שכתב וז"ל בבור שלשה טפחים ובבית גובהו עשרה, פירוש אם הבור עומד ברה"ר עושה לו מעקה גבוהה ג' טפחים אבל אם הבור בביתו או בחצרו עושה לו מעקה ו' טפחים עכ"ל. נראה לכאורה דר"ל דבור ברה"ר חייב במעקה, והוא תמוה דהרי הוי לתוכו ולא ממנו. ואולי רצונו לומר דלאו לענין מעקה קאמר דברה"ר באמת פטור ממעקה אלא לענין כיסוי הבור כי היכי דלא ליחייב בנזקיו סגי בג' טפחים. אבל קשה טובא דמוקי לה לההיא דספרי דמקום מעגילו ג' טפחים שלא לענין מעקה והספרי עסיק רק במעקה. יעיי' בביאור הגר"א לחו"מ (סי' תכ"ז סק"ג) שהביא מתוספתא (ב"ק פ"ו) דלענין כיסוי בור נמי בעינן י' טפחים ודינו שוה עם מעקה: ===ג=== [ג] '''אולם''' יש לדון עוד בזה, דהנה הא מילתא דפשיטא היא דאפילו נימא דבור פטור ממעקה משום ממנו ולא לתוכו מ"מ חייב לכסותו כהסרת כל המכשולות, כמבואר ברמב"ם ושו"ע שם וז"ל וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מ"ע להסירו שנאמר השמר לך ושמור נפשך. ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מ"ע ועבר בלא תשים דמים עכ"ל, וכל דברינו הנ"ל יסבו רק לענין לחייבו גם משום מ"ע דמעקה. ונ"מ לדינא אם חיובו משום מעקה או משום הסרת המכשולית הוא רק לענין ברכה שעל עשיית מעקה מברך כמבואר ברמב"ם (פי"א בהלכות ברכות ה"ח) ועל הסרת המכשולות אינו מברך, ולכן לפי"מ דמסקינן דבור חייב במ"ע דעשיית מעקה מברך עליה. אבל ראיתי בס' ח"א הלכות מזוזה (כלל ט"ו סכ"ד) שכתב דאע"ג דהעושה מעקה מברך התם בהדיא כתיב ועשית מעקה אבל להסיר המכשולות העיקר הוא שעובר בל"ת דאיתא בספרי אין לי אלא גג מנין לרבות בורות ת"ל לא תשים דמים, ואע"ג דהרמב"ם ושו"ע כתבו דעובר על מ"ע דהשמר כו' אין מברכין על עשה זו שאינה מיוחדת על זה אלא היא כללית, והמדקדק ברמב"ם וטור ושו"ע בח"מ (סי' תכ"ז) יראה להדיא דכן הוא, עכ"ד. הנה בהסתייעו מספרי דבורות נראה דתפס דבורות נמי נכללו רק בכלל יתר המכשולות שאין בהם מ"ע דמעקה אלא מ"ע דהשמר, ולפי"ז אין מברכין גם על מעקה דבור, וכן מצאתי בס' העמק שאלה להגאון נצי"ב זצ"ל (שאילתא קמ"ה אות י"ז) שתפס לדבר פשוט דעל מעקה דבורות שיחין ומערות אינו מברך שאינו אלא משום ל"ת דלא תשים דמים. אבל לענ"ד נראה שאינו כן אלא דבור חייב במעקה כבית ממש וקאי גם במ"ע דועשית מעקה, ומה שחייבו הספרי מטעם הל"ת דלא תשים דמים הוא רק לגלויי דקרא מיירי גם בבורות דאית בהו נמי שימת דמים וממילא קאי גם במ"ע דועשית מעקה. ופשטות דברי הספרי מורין דמרבה בור גם למ"ע דאל"כ לא הוה לי' להסמיך את הדרשא על הכתוב דועשית מעקה לגגך אין לי אלא גג מנין לרבות בורות כו' אלא הי' לו להסמיך לקרא דולא תשים דמים בביתך ולומר אין לי אלא בית כו'. ומה שכ' הח"א דברמב"ם ושו"ע מבואר להדיא כן. הנה אמת הוא שכן נראה לענין כל המכשולות שחלקו אותם מדיני מעקה וחידשו בהם מ"ע דהשמר לך ושמור נפשך, אבל בבור אדרבא נראה להדיא דדינו כגג וחייב גם במ"מ דמעקה, שהרי כתבו אחד הגג {{עוגן|קכו:}}{{עוגן|קכו־ג}}ואחד כו' כגון שהיתה לו באר או בור כו' משמע שדין הבור שוה לדין הגג. ובספר החינוך (מצוה תקמ"ו) מבואר להדיא שיש בבור גם מ"ע דמסיק בסוף דבריו וז"ל ומניח נגו או בורו בלי מעקה בטל עשה זו [היינו מ"ע דעשיית מעקה] וגם עבר על לאו דלא תשים דמים בביתך עכ"ל. וכ"ה בס' חרדים (פרק ה' אות כ"ב) וז"ל לעשות מעקה שנאמר ועשית מעקה לגגך וכן כסוי לבור כו', הרי שחשבה במ"ע זו ולא הזכיר יתר המכשולות, אבל באות צ"ב צ"ג מפרק הנ"ל לענין הלאו הוסיף לומר שבכלל אזהרה זו לכל מילי נזק שלא יגדל כלב רע ולא יעמיד סולם רעוע כו'. וא"כ ברור הדבר כמ"ש שעל עשיית מעקה לבור מברכין ולא דמי לכל המכשולות ודלא כהח"א והגאון הנצי"ב ז"ל. ודבריהם יש לקיים רק באופן אם מחייבין אותו במעקה רק מצד הבור גופי' כגון שהקרקע שסביבו היא של עכו"ם ושאינו עושה מעקה לקרקעו] דאז אין בעל הבור חייב במ"ע דמעקה דהוי לתוכו ולא ממנו ואינו חייב אלא כהסרת יתר המכשולות ואז אינו מברך. אבל בנידון דידן בודאי מברך עלה: ===ד=== [ד] '''ואכתי''' לא ברירא לי מילתא דא בדעת הרמב"ם. דהנה שם (הלכה א') כתב מ"ע לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר כו' והוא שיהי' בית דירה אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו. וכתב הכ"מ יש לתמוה ע"ז דהא תניא בספרי אין לי אלא בית מנין הבונה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ת"ל לא תשים דמים בביתך יכול אף בונה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינן בית דירה כו' והאיך פטר רבינו. ואפשר שטעמו משום דבפ"ק דיומא לענין מזוזה אמרינן דתנאי היא ותנא דספרי סבר כמאן דמחייב ורבינו בהלכות מזוזה פוסק כמאן דפוטר, עכ"ד הכ"מ. והוא תימא דמדמי הכ"מ מעקה למזוזה והרי גם בבורות ושיחין חייב במעקה אע"פ שאינו משתמש בבורות או בקרקע שעל גבן דרך דירה וממזוזה בודאי פטור הרי חזינן דשאני מעקה ממזוזה דבמזוזה צריך שישתמש כדירת בית דוקא ובמעקה לא בעינן כלל שידור כדירת בית ולא קפדה תורה אלא אמקום שבני אדם הולכין ושכיחא היזקא ולכן בורות נמי דשכיח בהו היזקא חייבין במעקה. וא"כ מה זה ענין לתלות חיוב מעקה דבית האוצרות ובית הבקר בחיוב מזוזה, הרי גם בבית האוצרות אפשר שהולכין ומשתמשין ושייך בהו היזק דנפילה מעל גבן ומ"מ פטור ממזוזה לפי שאינו מיוחד לדירת אדם, דמה שבני אדם הולכין שם אינו לצורך דירה אלא לצורך ענים. משא"כ במעקה דלא אצטריך בה לפרטי הדירה כבמזוזה אלא בהילוך סגי. ע"כ נראה לכאורה דצ"ל דבאמת אין חיוב מ"ע דמעקה אלא בבית דוקא כעין מזוזה ולכן בית הבקר ובית האוצרות שאינן בית לענין מזוזה ה"נ שאינן בית גם לענין מעקה, ומאי דמרבינן בורות ושיחין הוא רק לל"ת דלא תשים דמים כהסרת כל המכשולות, ובבית הבקר ובית האוצרות אפשר דה"נ עובר בל"ת זו אבל אין בהן מ"ע להרמב"ם ולהספרי יש בהן גם מ"ע. וא"כ מוכח דהרמב"ם סבר דאין בור חייב במ"ע דמעקה: '''אך''' אפילו אם נפרש כן לדעת הרמב"ם עדיין לא העלינו בזה ארוכה לשיטת בעל החינוך דמפורש בו להדיא דבבור עובר על מ"ע דמעקה כמש"ל וא"כ ס"ל דאפילו כשאינו בית דירה נמי חייב במעקה ואפ"ה פסק בבית האוצרות ובית הבקר כהרמב"ם דפטורין מן המעקה ויקשה עליו מהספרי. וכן קשה טובא על השו"ע שבחו"מ (סי' תכ"ז) פסק כהרמב"ם דבית הבקר ובית האוצרות פטור מן המעקה, והסמ"ע {{ממ|[[סמ"ע/חושן משפט/תכז#ב|סק"ב]]}} הביא דברי הכ"מ ביישוב דברי הרמב"ם דלא תקשה עלי' מהספרי משום דתלוי במזוזה ומסיק דא"כ תימה על המחבר שבהלכות מזוזה ביו"ד (ר"ס רפ"ו) פסק דרפת בקר ובית אוצרות חייב במזוזה דלא כהרמב"ם וכאן במעקה סתם כהרמב"ם דפטור, ותירץ הסמ"ע וז"ל דהמחבר הכריע וס"ל דלענין מעקה כיון דאין דרך בני אדם להיות להן בית תשמיש ע"ג דבית הבקר ובית האוצר ובית העצים מ"ה אף אם לפעמים יקרה דידור שם אדם מ"מ אין יוצאים ונכנסים כ"כ שם למיחש שיפול משם להצטרך מעקה, משא"כ במזוזה דחייבה תורה בשביל הדר עכ"ל. ודבריו מרפסן איגרי האיך יכריע המחבר מדעתא דנפשיה בלי שום יסוד נגד הספרי, שהספרי מדמי להו מעקה למזוזה והמחבר ישים ריוח ביניהן ויזכה שטרא לבי תרי: '''ע"כ''' נ"ל ליישב שיטת הרמב"ם והשו"ע בדרך אחרת, דלא תליא כלל מעקה במזוזה וס"ל להרמב"ם דבורות שיתין כו' חייבין גם במ"ע דמעקה דלא בעינן במעקה דירת בית דוקא אלא כל מקום דשכיח היזקא כנ"ל, ומ"מ פסק בבית הבקר דפטור משום דס"ל דהא דמרבינן בספרי בית הבקר ובית האוצרות למעקה הוא רק לענין הל"ת אבל ממ"ע פטור ובורות שיחין כו' מרבינן גם למ"ע, לפי שלשון הספרי דייקא הכי דתני לא תשים דמים בביתך אין לי אלא בית מנין הבונה בית התבן כו' הרי דהסמיך בית התבן רק להל"ת ולא להמ"ע, ובית שער ואכסדרה דממעטו יותר מבית התבן מימעט גם מל"ת, אבל בורות שיחין הסמיך הספרי את חיובם להמ"ע דקתני ועשית מעקה לגנך אין לי אלא גג בורות כו' נראה דתייבם גם במ"ע. וטעמא דמילתא הוא דשלש חלוקות בדבר מקום שהילוכו תדיר כגג בית דירה ממש ובורות כו' חי"ב במ"ע, מקום שאין ההילוך בו תדיר כגון בית הבקר כו' פטור ממ"ע ועובר בל"ת ככל המכשולות, ושאינו שכיח כלל כגון בית שער ואכסדרה אינו עובר גם בל"ת ואם יארע היזק הוי בגדר אונס דרחמנא פטריה. ולפי"ז א"ש גם שיטת החינוך ופסקי השו"ע דאין זה תלוי כלל בדירה שלענין מזוזה. ומ"מ הא ודאי צ"ל שהמחבר בשו"ע חזר בו ממ"ש בכ"מ שדין המעקה תלוי בדירה שלענין מזוזה: '''היוצא''' לנו מזה דאף להרמב"ם והשו"ע בור חייב במ"ע דמעקה, דכיון דהכי מפורש להדיא בס' החינוך אין לנו לחדש פלוגתא בין הראשונים וילמד סתום מן המפורש. אח"ז מצאתי בס' מעשה רב {{ממ|[[מעשה רב/ק|סי' ק']]}} שכ' בפירוש דבאר חייב במעקה ומברכין עלה עיי"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף