עריכת הדף "ברכת אברהם/שבת/יז" (פסקה)

== ט ==

'''שאלה ''' אמר הרב זצ"ל ''' מבוי ''' 

''' שהכשרו בקורה אע"פ שמותר לטלטל בכולו כרשות היחיד הזורק מתוכו לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכו פטור שהקורה משום היכר היא עשויה אבל אם הכשירו בלחי הזורק מתוכו לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכו חייב.''' שמע מינה דסבירא ליה שתקנת עירוב שתקנו חכמים במבוי תקנת כרמלית היא ולהתירה ואע"פ שלא נעשית רשות היחיד מותר לטלטל בה יותר מארבע ולהוציא ולהכניס מתוכה לרשות היחיד ורשות הרבים ובפירש אמר ז"ל ששלש מחיצות כגון מבוי שאין לו אלא לחי או קורה ברוח רביעית הרי הוא כרמלית והא בפירש תנן דשלש מחיצות אין להו רה"ר דאורייתא ורבנן הוא דלא התירו לטלטל עד דאיכא קורה להיכר דתנן הכשר מבוי בית שמאי אומר לחי וקורה ובית הלל אומר או לחי או קורה ואוקימנה במבוי סתם ושאלינן עלה לימא קא סברי בית שמאי ארבע מחיצות דאורייתא ודחינן לזרוק משלש הוא דמחייב לטלטל עד דאיכא ארבע וכן נמי אליבא דבית הלל לימא קא סברי בית הלל שלש מחיצות דאורייתא ודחינן לזרוק משתים הוא דמחייב לטלטל עד דאיכא שלש ואע"ג דשינוי נינהו מיהו אליבא דבית הלל שמעינן מינה להו דבעי שלש מחיצות וליכא מאן דפליג בין תנאי ובין אמוראי ומצריך ארבע ושמעינן מינה דלא התירו טלטול אלא היכא דאיכא חיוב זריקה בין לבית שמאי בין לבית הלל וכי הא דשאלינן מאי רשות היחיד גמורה ומהדרינן מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דר' יהודה הני מילי לטלטל בתוכו דלקולא אבל לזרוק לחומרא אימא מודה ליה קא משמע לן דחיוב זריקה קודם להתיר טלטול על ידי עירוב ולעולם עירוב בכרמלית לא מהני וחצרות של רבים ומבואות שאין מפולשין רשות היחיד נינהו ועד שלא עירבו ככרמלית דמי לאסור טלטול ומשערבו הותרו וכן נמי שלש מחיצות רשות יחיד היא תא שמע נמי מהא נמי דגרסינן בפירקא קמא דסוכה אהא דתנו ב' כהלכתן וג' אפילו טפח אמר רבה וכן לשבת מיגו דהויה מחיצה לענין סוכה הוי נמי לענין שבת למאי אי למיהוי כרמלית בעי מחיצה הא בקעה כרמלית היא ובית שאין בו גובה עשרה כרמלית הוא אלא שמע מינה דשתים כהלכתן ושלישית טפח רשות יחיד לשבת ואפילו לטלטול וכל שכן לחייב ולא אצטריכא ליה לרבה אלא להתיר טלטול דרבנן באותה שבת ואע"פ שהוא אסור בשבת אחרת אבל חיובא דאורייתא איכא וכן נמי מהא דאמר רבה סיכך על גבי מבוי שתי מחיצות ולחי כשר והא מבוי אינו אלא שתי מחיצות ולחי דאי אית שלש צריכה למימר שכשרה הסוכה ואין לו מרוח שלישית אלא לחי בלבד ולחי פחות מטפח הוא וקאמר מיגו דהוי מחיצה לענין שבת הוי נמי לענין סוכה ואע"פ שאין בלחי טפח וקאמר רבה עליה דלא צריכא למימר השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן וסוכה קילתא דקאמרינן מחיצות הא דאורייתא שבת חמירתא נמי לענין מחיצות דאורייתא קאמרינן שמע מינה שתי מחיצות ולחי דאורייתא ועוד אמר רבה סיכך על גבי ארבעה פסי ביראות וכו' ואמרינן עלה וצריכה דאי אשמעינן בהך משום דאיכא שתי מחיצות מעלייתא אבל פסי ביראות אימא לא וכו' והא קא מדמי להו להדדי ופסי ביראות אמרינן בפירוש שהזורק לתוכן חייב ולא עוד אלא הא קאמרינן דהוה סליק אדעתין דמבוי הוא דהוי מחיצה לענין סוכה משום שתי מחיצות השלימות אבל פסי ביראות ואף על גב דמדאורייתא נינהו לא הוי כשרות לענין סוכה שמע מינה דרבה דקאמרי אלימא מילתיה ומפסי ביראות והא סוגיא דגמרא מוכחא דשתי מחיצות ולחי דאורייתא ואפילו לבית שמאי ליכא למימר דבעי ארבע מחיצות ולענין זריקה ולא קא מצרכי לחי וקורה אלא לענין טלטול בלבד וכן נמי ר' אליעזר לא קא מצריך לחין אלא לענין טלטול בלבד...

''' תשובה''' כמה תמה יש לתמוה על קושיא זו וכי מסברא אמר הלכה זו כשעלה על לבך עד שנצטרך לתרץ אותה או תוכל להקשות עליה הלא בפירוש גרסינן בפירקא קמא דעירובין אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו הכשרו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשרו בקורה הזורק לתוכו פטור ומתקיף רב ששת טעמא דלא נשתתפו בו הא נשתתפו אפילו בקורה חייב וכי ככר עושה רשות הרבים ועושה רשות היחיד והתניא חצירות וכו' ותירץ אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי הראוי לשיתוף הכשרו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשרו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר רבה לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכו' והילכתא כרבה וכדומה לי ששכחת שמועה זו בעת שהקשית והארכת להעמיד קושיתך שאין בה צורך להאריך בתשובה מאחר שביארנו סתירתה או שמא יש לכם בשמועה זו דעת שלא ידענו אותה...


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}