עריכת הדף "אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמד/א" (פסקה)

={{מרכז|{{גופן|5|וילנא|'''פירוש על זהר שמות'''}}}}=

=='''פרשת וארא'''==

<small>(זהר דף כ"ג ע"ב)</small>
{{מרכז|{{גופן|3|פרנקטעמים|'''וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. רבי חזקיה פתח'''}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לב#ב|תהלים לב, ב]]}}: {{גופן|3|פרנקטעמים|'''אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון וגו'. כמה אינון בני נשא אטימין דלא ידעין ולא מסתכלין על מה קיימין בעלמא. דהא קב"ה כד ברא עלמא עבד ליה לבר נש בדיוקנא דיליה ואתקין ליה בתיקונוי דהא כד אתברי אדם מעפרא דמקדשא דלתתא אתתקן וארבע סטרי דעלמא אתחברו בההוא אתר ואינון ארבע סטרין דעלמא אתחברו בארבע סטרין דאינון יסודא דעלמא 'אש 'ורוח 'מים 'ועפר ואתחברו בארבע סטרי עלמא ואתקין מינייהו קודשא בריך הוא חד גופא תקונא עלאה. והאי גופא אתחבר מתרין עלמין מעלמא דא תתאה'''}}}}

<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמד/א|דף קמ"ד ע"א]])'''</small>
{{עוגן1|}} '''וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם''' כיון דקרא דא אמר קב"ה למשה על שהקשה	לדבר ולומר למה הרעותה	לעם הזה למה זה שלחתני. שלא היה לו לדבר כל כך בקושי ובחזק כנגד קב"ה ולכן איתמר וידבר אלקים אל משה. כלומר גזרת דינא כמו שנרמז בזהר הנ"ל דף כ"ב ב' דאומר כנ"ל על פסוק ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. לכן השיב ליה קב"ה אוף הכי בקושי והיינו גזרת דינא באומרו וידבר אלקים דאיהו גזרת דינא דקיימא עליה כנ"ל ועכ"ד תכף ומיד מהו כתיב בתריה ויאמר אליו אני יהו"ק. דרגא דרחמי ולא אתענש דאלמלא דהוה מאריה דביתא איש האלקים אתענש	על מה דאמר אבל בגיני האי לא אתענש. ולכן התחיל '''ר' חזקיה בהאי''' קרא '''פתח ואמר''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לב#ב|תהלים לב, ב]]}} '''אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון''' וגו'. כלומר דקאי על משה דקב"ה לא חשב ליה עון על מה שדבר. ולמה לא חשב יהו"ק ליה עון	כיון שהקשה כל כך לדבר כנ"ל. אלא הוא מזה הטעם שכל מה שדבר היה בשביל הצער של ישראל שראה אותם כל כך בצער בעבודה קשה דכבר הוה לון ועכשיו ניתן להם ביותר על מה שגזר עליהם פרעה באמרו תכבד העבודה על האנשים וגו' והוא מסר נפשו על ישראל וכל כוונתו לא היה כי אם להטיב לישראל אבל לא ח"ו לדבר כנגד הקב"ה ואפילו שדבר מה שדבר כיון שכוונתו לא היה לרעה כי אם לטובה לכן לא אתחשיב ליה לעון וכמו שמפרש בסוף המאמר ואומר אימתי לא יחשוב יהו"ק לו עון בזמן דאין ברוחו רמיה כלומר דבעי למהוי תוכו כברו כגוונא דמשה דלא הוה ביה חד בפה וא' בלב כי אם מסר עצמו בגין ישראל כמו שנראה מכמה זמנין אחרנין דמסר נפשו בגין ישראל בג"ד ולכן לא יחשוב יהו"ק לו עון ואומר '''כמה אינון בני נשא אטימין דלא ידעין ולא מסתכלין על מה קיימין בעלמא דהא קב"ה כד ברא עלמא''' דאיהו רמז על העולם שמתחיל מחסד ברזא דאומר קרא אמרתי עולם חסד יבנה '''עבד ליה לבר נש בדיוקנא דיליה''' כלומר בדיוקנא דהאי עלמא דאתברי בשמא דאלקים בסוד בראשית ברא אלקים וכן בצלם אלקי' ברא אותו '''ואתקין ליה''' לבר נש דא דקאמרן '''בתיקונוי דהא כד אתברי אדם''' דאיהו אדם דבריאה דאיתמר ביה נעשה אדם '''מעפרא דמקדשא דלתתא אתתקן''' כלומר ממלכות דאצילות שהיא ה' בתראה דיהו"ק דאצילות מתמן איהו אתתקן '''וארבע סטרי דעלמא אתחברו בההוא אתר''' שהם 'מזרח 'צפון 'מערב 'דרום כמו שנפרש לקמן '''ואלין ארבע סטרין דעלמא אתחברו כארבע סטרין דאינון יסודא דעלמא''' ואינון '''אש ורוח מים ועפר''' ואלין אינון רמז לארבע יסודין תתאין רזא דרגמ"ן שכן מיכא"ל איהו מי"א וגבריא"ל איהו אש"א ונוריא"ל איהו רוח"א ורפא"ל איהו עפר"א כמו שנרמז בתקונים דף ל"ה א' דאומר כנ"ל. ומה שחוזר לומר '''ואתחברו בארבע סטרי עלמא''' האי איהו רמז לארבע יסודין תתאין דאינון רזא דארבע אופנים בגין דאדם דא איהו כללא דתלת דרגין דעליה איתמר בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. רזא דשרפים וחיות ואופנים '''ואתקין מנייהו קב"ה חד גופא תקונא עלאה''' כוונתו הוא על מה שיפרש לקמן דאדם דא איהו תקונא עלאה כלומר דאיהו גופא למלכא ומטרוניתא וזהו שאומר '''והאי גופא''' דאיהו רזא דמטטרו' דרגא דיצירה דאקרי גוף לקב"ה וגוף לשכינתא כמו שנרמז בתקונים דף ע"ג ב' דאומר כנ"ל '''אתחבר מתרין עלמין''' ותרין עלמין אלין חד איהו '''מעלמא דא תתאה''' כלומר מעשיה דאיהו רזא
{{שולי הגליון}}
<noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
</noinclude>