עריכת הדף "ארץ חמדה/שמות/לא" (פסקה)

==יח==

{{ממ|שמות לא יח}} <br>'''במדרש ויתן אל משה ככלותו''' . כך פתח ר"ח בר אבא לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים מהו כך א"ר נחמיה אפי' בשעה שאנו עושים את הצדקה מביטים אנו במעשים שלנו ובושים אין לנו שעה שאנו באים בזרוע אלא בשעה שאנו מוציאים את מעשרותינו ע"כ:

'''דרך א''''  על פי מה שכתוב בע"ז משל למלך שכעס על עבדו וכו' וא"ל משל למלך שכעס על בנו וכשישראל עושים רצונו של מקום קרוים בנים ואם לאו קרוים עבדים וזה בשעה שעושים הצדקה ומביטים מעשים רעים שלנו וקרוים עבדים אנו בושים. מקושית המין אוסיף תבלין ע"פ מ"ש אח"כ הקב"ה מוריד גשמים ומפריח טללים והכל שלו העולם שלו וכל אשר בו שלו כד"א לה' הארץ ומלואה ואנחנו נותנים אחד מעשרה וכו' יל"פ שבא לתת טעם מנין מוכח שהכל שלו לזה אמר שהוא מפריח טללים ומוריד גשמים כי ידוע קושית המין איך הקב"ה מוריד גשמים בשבת והתירוץ דכולא עלמא דיליה וגשמיכם בעתם אמרו חז"ל שהוא מע"ש לע"ש. ואם כן ממה שמוריד גשמים ומפריח טללים מוכח דכו"ע דילי' ובקידושין אומר מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והקב"ה שאני דכו"ע דיליה והנה לולא זאת הסברא היה מוכח ממה שהקב"ה מוחל עונות נקרא אב ואנו במדרגת בנים אך ממה דכ"ע דיליה י"ל דלעולם דנקרא מלך ואנו במדרגת עבדים באין עושים רצונו וז"ש לך ה' הצדקה ר"ל לך ה' מה"ר שהוא ה' שבו אתה מוחל עונות וקשה מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וצ"ל דכולא עלמא דילך הוא ואם כן אתה מוריד גשמים והצדקה מיוחסת לך ואם כן י"ל דכשאין עושים רצונו ש"מ קרוים עבדים לכן אמר ולנו כשאנו עושים צדקה יש לנו בושת הפנים כשמביטין בעבירות מטעם קושית המין:

'''דרך ב''''  דניאל אמרה כי ידוע דצדקה אין שלנו אלא של הקב"ה אך יש עצה שהצדקה תהיה שלנו ע"פ אמרם כל דיין הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית והצדקה שלו וע"ז גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר שמרו משפט וכו' וקשה ה"ל לומר גדול משפט. אך צדקה העיקר ואיך יכולה להיות של אדם לז"א שמרו משפט וז"פ בישעיה מלאתי משפט ועי"ז צדק ילין בה היה הצדק מיוחס אליה וז"פ טוב איש חונן ומלוה בתנאי שיכלכל דבריו במשפט. וע"ז לעולם לא ימוט כי לזכר עולם יהיה צדיק שיהיה לו זכר בשותפות העולם וכבר אמרו שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שהעמידו דבריהם על ד"ת ופירשו המפרשים היפוך ממה שאמרו לאמיתו שהוא לאמיתת הדיינים ע"ש ולא היה המעשה בשלמות וע"ז אמר שאנו מביטים במעשים שלנו ובושים וז"ש דניאל לך ה' הצדקה ר"ל הצדקה מיוחסת לך ולמה כי לנו בשת הפנים כי לא הי' המשפט בצדק. ובזה י"ל מ"ש עשות צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. כי יש שלש טעמים על הקרבנות האחד כ' הרמב"ן {{ממ|הרמב"ם}} לבל יטעו בע"ז {{ממ|עיין ע"י פ' ויקרא}} ב' להשראת אלהי כמ"ש הכוזרי ג' שמקריב נפשו חלף הקרבן ומתודה על עונותיו כי ממונו של אדם כנפשו כמ"ש האלשיך ולעומתם במשפט שנעשה שותף גורם השראת אלהי נגד טעם הכוזרי. ובצדקה אם כן קשה קושית המין אם הקב"ה אוהב עניים למה אינו מפרנסן וצ"ל דקרוים בנים ואם כן שוב לא יטעו בע"ז כי כל טעות דור אנוש היה שאין כבודו להשגיח על שפלים משא"כ בבניו והוא נגד טעם הרמב"ם עתה בצדקה נותן ג"כ ממונו נגד האלשיך וטובים השנים דכיון דעשה משפט וצדקה הממון שלו משא"כ בקרבנות. ולזה עמפות צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. ''' וז"פ בצדקה תכונני'''  רק בתנאי ''' רחקי מעושק'''  לדון דין אמת לאמתו ואז ''' לא תיראי''' . ובזה י"ל מ"ש אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה ר"ל אם תראה שגוזלים המשפט ואעפ"כ עושים צדקה ואם כן הצדקה אינה שלהם אל תתמה על החפץ הקב"ה חפץ בהצדקה כזו כיון שאינה שלהם ועז"א כי גבוה מעל גבוה שומר. עפ"י מה שפירש האלשיך פסוק קובץ על יד ירבה כי הצדקה מקום שאין היד שולטת בו. והטעם נ"ל כי שאר הממון הקב"ה עושה סולמות ברקיע נוטל מזה וכו'. וכמ"ש במדרש בראשית העולם ומלואה של הקב"ה וכבר אמרו כתיב לה' הארץ וכתיב והארץ נתן לבני אדם כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה כי כשעושה בו מצוה הקב"ה נותנה לו במתנה וכן בצדקה ודוק היטב:

'''דרך ג''''  י"ל כי כבר כתב הרמב"ם שהמנסה עובר בל"ת לבד במעשר מותר לנסות ואם כן כשעושה צדקה ומנסה בזה עובר על ל"ת והוה מצוה הבאה בעבירה. ובזה יל"פ מ"ש צדקת תמים תישר דרכו ר"ל שאינו מנסה וברשעתו יפול רשע כי בזה עובר על ל"ת. וכן צדקה תצור תם דרך כי חם נקרא העושה בתמימות ורשעה תסלף חטאת שאדרבה בזה עושה חטאת ועל ד"ז חסד לאומים חטאת. וז"ש בשעה שאנו עושים הצדקה מביטים אנו מעשים שלנו ר"ל מביטים במעשה ידינו אם הצליחו ע"י הצדקה אם לאו ואם כן עושים איסור ע"י הצדקה ובושים. ועל זה אמר אימתי באים בזרוע שמותר לנסות בשעה שאנו מוציאים את מעשרותינו. שנאמר כי תכלה לעשר כו' השקיפה. וכמ"ש בחנוני נא בזאת. וכמו שהשיב ר"י לינוקא דר"ל. ובזה יל"פ מ"ש אח"כ אמר ר' אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהם הופכים דבר ארירה לברכה ודחקו המפרשים בפירושו הלא מ"ש למעלה ע"ש ונ"ל שכוון אעפ"י דהמנסה קיים בארור אשר לא יקים את כל דברי התורה ובמעשרות הוא לברכה וגם דעל מצוה הבאה בעבירה נאמר ובוצע ברך נאץ וכו':

'''ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם''' . דרשו חז"ל אף כשהם באים לעשות צדקה הכשילם בב"א שאינם מהוגנים. יל"פ דרך אחד כי בבני אדם שאינם מהוגנים שייך הסברא משל למלך שכעס על עבדו ויש חטא בנתינת הצדקה והוה כמתכוין לאכול בשר טלה ואכל בשר חזיר דצריך כפרה וז"א בעת אפך דייקא כענין שכעס על עבדו:

'''דרך ב''''  במ"ש ברבי שפתח אוצרות בשני בצורת ואמר עמי הארץ אל יכנסו ועיין במהרש"א הקשה הא אין בודקין למזונות ותי' דבשנות רעבון אסור לשמש מטתו וע"ה ישמשו ואם כן יעשה עבירה ע"י ובז"פ במהרש"א מ"ש יונתן בן עמרם פרנסני ככלב וכעורב ששמשו בתבה יעו"ש וז"ש בעת אפך דייקא בשני בצורת שאז צריך לבדוק גם למזונות. ובזה יל"פ ג"כ פסוק צדקת תמים. צדקה תצור כנ"ל:

'''והנה'''  הטעם שבמעשר יצא מן הכלל דמותר לנסות י"ל כי הטעם דאסור לנסות דמורה חסרון אמונה משא"כ במעשר עיקר טעם המעשר שמורה שהקרקע שלו ולה' הארץ ואם כן כל התשלומין אינם מן הדין רק מצד החסד ואין זה נסיון. ובזה יל"פ מ"ש סמוך לזה במד' שלפנינו אמר ר' נחמיה וכו' כנ"ל:

'''ובזה'''  יל"פ מ"ש עשר מעשר כו' ודרשו בשביל שתתעשר וק' הא כתיב לא תנסו ותי' היוצא השדה שנה שנה ובזה מוריד גשמים ומותר לנסות:

'''דרך ב''''  שמעתי היוצא השדה שנה שנה בכל שנה עשרה פעמים ואם כן בשנה אחת יהיה המעשרות כתבואה של שנה העברה ובזה יל"פ מ"ש בישעיה כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת כיון שלא יתנו המעשרות יהיה חלק עשירי וזרע חומר שלשים סאה יעשה איפה שהוא ג"כ חלק עשירי ע"ש ברש"י. ובקודם יתבאר מ"ש צדקת ה' עשה ר"ל שעשה צדקה כמו הצדקה של הקב"ה שהוא שלו ואיך היה זה. אומר ומשפטיו עם ישראל שכביכול נעשה שותף. ובזה יל"פ מ"ש בירמיה {{ממ|סי' ל"ג}} בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ר"ל שהצדקה תהיה שלו. ואיך ? לז"א יעשה משפט וצדקה בארץ גם משפט יעשה ובמ"ש גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטחה. י"ל הטעם משום דהעושה אין עושה בשלו אבל המעשה עושה בגופו בשלו לזה גם בטח יהיה לו. לז"א בימים ההם תושע יהודה וישראל וכו' עד"ש כי קרובה ישועתי לבוא כנ"ל וירושלים תשכון לבטח שיהיה גם בטח כנז' וזה אשר יקרא לה ה' צדקנו ר"ל שיהיה הצדקה כמו צדקת ה' שהוא שלו וז"ש צדקנו צדקתנו כמו ה' שעושה בשלו. בהנ"ל י"ל צדקה תרומם גוי ודרשו אין קרן של ישראל מתרומם אלא בזכות הצדקה והטעם שזה מורה שנקראים בנים כנ"ל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>