עריכת הדף "
אור שמח/נדרים/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''היה שמעון כהן הרי הוא מותר להקריב קרבנות ראובן שהכהנים שלוחי שמים הן ואינם שלוחי בעל הקרבן.''' ''' הנה ''' בירושלמי על הך דפורע חובו שלא מדעתו דאמר דתליא בפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים אם פורע חובו של חבירו חייב לשלם הלוה למי שפרע בשבילו, וקאמר עד כדון בשבע"ח כו' בע"ח דוחק כו' תדע לך שהוא כן נישמיענה מהדא דתנינין ומקריב עליו קיני זבין וקיני זבות כו' חטאות ואשמות כו' הרי מפרש דהכהן רשאי להקריב עליו גם קרבנות משלו והוי כפורע חובו של חבירו, מיהו דוקא קדשי קדשים הא קדשים קלים לא מסתברא דהוי כמאן דיהיב ממון לחבריה כיון דממון בעלים הוי, אבל בקדשי קדשים אף לר"ש דקדשים שחייב באחריותן לענין אונאה ונזיקין וכיו"ב מקרי ממון רעהו, לא אמרינן דמפיש ממונא דחבריה המודר, דדוקא כי ליתנהו בעינייהו אמרינן דכממון דמי הא כל כמה דאיתנייהו בעינייהו הוי ממון גבוה וכמו דאמר בפ"ק דפסחים {{ממ|דף ו'}} והמוכר עולתו אף בחייב באחריותן לא עשה ולא כלום וז"פ. אמנם נ"ל דאע"ג דבהא קיי"ל כהירושלמי דשרי להקריב משלו על של מודר דהוי כפורע חובו מ"מ זה דוקא במחוסרי כפרה כקיני זבין וזבות וחטאות ואשמות של מצורע דבזה הא קי"ל דאין צריכין דעת שכן אדם מביאן על בניו ובנותיו כשהן קטנים, ואף אם עושה מדעתו ג"כ שרי כיון דלאו שליחותיה עביד דשלוחא דרחמנא הוא ולאו דעתו צריך והוי כפורע חובו של חבירו מדעתו דשרי, הא בשאר קרבנות שצריכין דעת ואם מפריש עליהן שלא מדעתן לא יצא א"כ כי מקריב קרבנות משלו על המודר מדעת המודר הוי כאילו המודר נוטל בממונו של חבירו ופורע חובו. וגדולה מזו מצאנו לחד מ"ד דבשנכסי בעל אבידה אסורין על המחזיר לא יחזיר אבידתו משום דקא נהנה פרוטה דרב יוסף, אע"ג דאין לך מבריח ארי גדול מזה שמבריח העני ממנו, וגריע טפי מהך דפורע חובו דאינו נחסר המדיר ממון רק בגרמא דהחזרת אבידתו נהנה מה שנפטר מן העני בכ"ז הוי אסור לכו"ע אי לאו משום דלא שכיח, משום דע"כ לא שרי מבריח ארי רק שבלא המודר נעשה זה הא כשהמודר נוטל נכסיו של פלוני ומבריח ארי ממנו אסור וא"כ כאן כיון שבלא דעתו של המודר לא סגי הוי כאילו המודר נוטל ממון של הכהן המדירו ופורע חובותיו וזה ודאי אסור. וכיו"ב כתב הר"ן לקמן פרק השותפין {{ממ|דף מ"ז}} ד"ה והוי יודע דכי תנן כו' אם מת לא יירשנו כו' דנהי דאמרינן לעיל דמבריח ארי מנכסי חבירו הוא היינו כשאחר פורע חובו של חבירו שלא מדעתו אבל מדעתו ודאי אסור כו'. ולפ"ז א"ש מש"כ רבינו להקריב קרבנות ראובן, הא קרבנות משל שמעון לא שרי רק של מחוסרי כפרה וכדפרישית: ''' ולפ"ז ''' א"ש הגירסא שמחקוה המפרשים בסוגיא דתורם משלו על של חבירו צריך דעת כו' ת"ש תורם כו' לדעתו במאי עסקינן אילימא מן בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דיליה מאן שויה שליח אלא לדעתו דבעל הכרי הא קא מהני ליה דקא עביד שליחותיה אלא משלו על של בעל הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דבעה"ב הא קא מהני ליה אלא לדעתו דנפשיה כו' וא"א צריך דעת הא קא מהני ליה אלא לאו א"צ דעת, דהלשון כפול ומיותר. ולפ"ז הכוונה אילימא לדעתו דבעל הכרי היינו שאומר בלשון שליחות כמו כל השומע קולי יתרום הא קא מהני ליה פירוש דשליחותו קא עביד ואע"ג דאין צריך לשליחות בכ"ז כיון שאומר לו להרים בלשון צווי ועושה שליחותו שפיר קא מהני ליה אף אם אין צריך דעת של בעל הכרי כלל דמטעם מה אין צריך דעת מפני שזכות הוא לו וסתמא ניחא ליה לכן כי עביד בשליחותיה שפיר אסור, ועוד דרוב פוסקים ומהם הרמב"ן וכן סתם השו"ע להלכה דאף במלמדו מקרא והוא שלא יאמר לו ללמדינו, וכן במשיאו בתו בוגרת ומדעתה פירשו הר"ן ורשב"א שאם עשאו החתן שליח לדבר עמה אסור דהא קא מהני ליה ועיין רשב"א ורא"ש בפסקיו ובהגהת רמ"א סימן רכ"א סעיף ב', ותו אמר אף כי תאמר דמדעתא דנפשיה היינו שלא אמר בלשון צווי רק שאמר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום וכיו"ב דאין זה לשון צווי רק לשון שמי שירצה א"כ כי קא עביד מחמת רצון נפשו עביד, בכ"ז אם אמרת צריך דעת הא קא מהני ליה, פירוש שאף אם תאמר דפורע חובו של חבירו והוי כמבריח ארי בכ"ז אם צריך דעת הרי הוי כאילו המודר בעל הכרי נוטל פירות התורם ופוטר עצמו בפירות של תורם מהפרשת תרומה ומבריח ארי מממונו בממון חבריה ואסור, ודוקא פורע חובו דלפרעון לא צריך דעתו הא כיון דצריך דעת אסור ומשני משל בעל הכרי על של בעל הכרי ובאומר כל הרוצה לתרום כו' ודוק היטב:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף