עריכת הדף "
אור שמח/בית הבחירה/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''שהגגות והעליות לא נתקדשו כו'.''' ''' ראה ''' בכל המקומות בדברי רבינו שציין המשל"מ לענין מע"ש ולענין קדשים קלים דאינו מביא הך דגגין ועליות לא נתקדשו דמשמע מדבריו דנאכלין קדשים קלים בגגין ועליות וכפשטא דברייתא דמבואר דקדשי קדשים אינן נאכלין בגגות האלו אבל קדשים קלים נאכלין בגגי ירושלים ובעליות וכן מע"ש נאכל תמן, וכן נראה דעת ההשגות ויש להאריך בזה אלא שקדמני בספר מנחת חנוך מ"ע שס"ב באורך גדול: ''' אמנם ''' תמוה טובא מסוגיא דפסחים {{ממ|דף פ"ה}} דרמי על רב מהלילא פקע איגרא כו' דמפורש דגם בפסח אינו נאכל בגגין יעו"ש אשר לזה כתבו תוס' בשבועות {{ממ|דף י"ז}} דהא דתני אין אוכלין שם קדשי קדשים לאו דוקא דהוא הדין דקדשים קלים אינן נאכלין, אולם בשו"ת הרשב"א סימן ל"ד לשון השואל שהי' גירסא מוטעת לפניו ואין אוכלין שם קדשים קלים, וז"ל ותמיהני אפילו למ"ד גגין ועליות לא נתקדשו מי גריעי משאר העיר שנאכלין בה קדשים קלים והשיב שאלה גדולה שאלת אלא שט"ס כו', הרי דפסיקא להשואל ולהרשב"א דנאכלין קדשים קלים בגגי ירושלים וזה פלא נגד סוגיא ערוכה: ''' לכן ''' נראה לפרש לכאורה דתנן בפרק בתרא דזבחים ומשהוקם המשכן כו' וקדשים קלים בכל מחנה ישראל כו' באו לנוב וגבעון כו' קדשים קלים בכל ערי ישראל דהא בכל מקום שהוא שם עושה במה ומקריבו, נמצא בכל מקום שראוי להיות במה להקרבת קדשים קלים ראוי הוא להיאכל וכי נתקדשה ירושלים הוא בשלילה שלא יאכל קדשים קלים לבד ירושלים ואם היו נאכלין בכל ערי ישראל הלא כל ארץ ישראל ואוירה ראוי לבמה וכמו שאמרו בתוספתא דפרת חטאת ובירושלמי מגילה פ"א במתו בראש גגו, א"כ הגגין ג"כ היו ראוים לבמה ולהיאכל קדשים קלים הנקרבים בבמת צבור, כן כי נשלל אח"ז לבד ירושלים ג"כ כל תוך ירושלים ראוי לאכילת קדשים קלים וגם גגין ועליות נתקדשו. אבל פסח שאינו ראוי להיות קרב רק בבמת צבור ובבמת יחיד אף בשעת היתר הבמות עובר על לאו דלא תזבח הפסח באחד שעריך, נמצא דגם בעת היתר הבמות לא היה ראוי להיאכל בכל ערי ישראל רק במקום הקרוב לבמת צבור לכן יתכן כי נתקדשה כל ירושלים לא נתקדשו גגין ועליות ותו אינו נאכל פסח בגג ועליה. אמנם תמיה לחדש דבר כזה, ובפרט דלשון רבינו בפ"י ממעשה"ק דכולן פסח ושאר קדשים קלים שווים הם, לכן יתכן דבאמת אויר עזרה כעזרה ויעוין פ"ה משגגות במשל"מ אורך בזה רק בעזרה והיכל שמצוה לבנות בית והכל בכתב מיד ד' השכיל ואסור להוסיף על הבנין בלא קידוש, נתקדש רק העזרה ואויר שבתוכה וגגה לא נתקדש, אבל ירושלים אטו לא נתקדש אוירה וכלום יש שיעור לגובה הבתים ואם יגביהו הבתים עד רום רקיע מי לא קדוש כל האויר שבתוך הבית מה מקום יש לומר דגג לא נתקדש וכן עליה הא מאויר ירושלים הוא וכלום צריך לאכילת קדשים קלים בית אטו בשוק מי לא מצי לאכול, ואיך שייך לאמר דהאויר של הגג לא נתקדש ולאמור דרק האויר שבתוך הבית קדשו זה מפליא המעיין, וצריך לאמר דאין ה"נ כיון שיתכן לאכול קדשים קלים בלא בית כלל וכל האויר שבתוך ירושלים נתקדש ואין מצוה כלל לאכול בבית הוה"ד דאויר שעל גגי ירושלים נתקדש ומותר לאכול בגגין ובעליות, ולא נזכר כלל שיפסל ביוצא אם יצא מן הבית קדשים קלים לגג או לעליה שיפסל ביוצא כמו שאינו נפסל ביוצא לחוצות ירושלים וכן מע"ש אינו נפדה לפנים מן החומה בשוקי ירושלים לפנים מן חומת העיר והוה"ד דאינו נפדה אם העלוהו דרך גגין לירושלים ופשוט, ויעוין באילן שנופו נוטה לפנים יעו"ש ובתוס' שם במכות, וצריך לדחוק בשמועה דהכי מקשה, דדא פשיטא דגם פסח נאכל בלא בית כלל רק בכ"ז דרשו בית על חבורה קאי ודרשו חוצה תן חוצה ופירש רבינו ששתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה לעשות היקף והוי כל חבורה בבית אחד, אם תאמר דבעזרה וכיו"ב אין גג בכלל בית א"כ גבי פסח שהיו חבורות הרבה אוכלות פסחים בגג אחד אשר מפני זה אמרו הלילא פקע איגרא שהרבה פסחים היו אוכלים חבורות הרבה בגג אחד, א"כ אין מתקיים בבית אחד יאכל בחבורה חדא שגג ועליה אינו בית והוי רק כמו אויר ותו הוי כשתי חבורות אוכלין כאחד דההיקף אינו מועיל להקרא שיהי' הפסח נאכל בבית אחד אם לא שאוכלים בבית אז מועיל ההיקף שחוץ להיקף הוי חוץ לבית אבל הפסח נאכל גם בגג ועליה רק שאינם אוכלים שם חבורות הרבה ודוק, ולשון רבינו בק"פ שאין הגגים והעליות בכלל הבית יעו"ש. ומתרצא בזה מה שמקשים העולם אמאי לא רמי ממשנתינו דתני והנותר שורפין אותו בחצירותיהן או על גגיהן מעצי עצמן הלא מקום אכילתו שם שריפתו יעוין מש"כ פי"ט מפסוהמ"ק ולפ"ז א"ש ודוק. אמנם רבינו בפ"ד מק"פ כתב שורפין אותו בחברותיהן והשמיט בגגיהן וצ"ע, ויש לנו עוד בזה ועוד חזון בס"ד. ויעוין פ"ה מהלכות מעשה"ק ה"ד ובכס"מ שם. ובירושלמי פליגי אמוראי בגגי ירושלים אם נתקדשו יעו"ש ולא נזכר עליות יעו"ש כל הפלפול ואינו סותר דברינו ודוק. והנה בחלונות ועובי החומה אמר בגמ' זבחים {{ממ|דף נ"ו}} דגם על עזרה קאי ומזכיר שם דלתות היינו דמן האגף ולפנים קאי גם בעזרה ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף