עריכת הדף "אוצר:עריכה תורנית/פורום/מנהגים" (פסקה)

== אמירת קדיש בין גאולה לתפילה ==
התוספות הקשו איך אומרים פסוקים דיראו עינינו בין גאולה לתפילה, ויישבו דכגאולה אריכתא דמיא. אמנם דעת הגר"א שאין לאומרה. ומלשון הטור (רלו), תלמידי רבינו יונה בשם הרמב"ן - שהגר"א כתב שדבריו עיקר, ותשובת הרא"ש וכו' - יראה שאין שום מקום לומר קדיש לשיטה זו מחמת הפסק בין גאולה לתפילה.

באמת בספר בית דוד (בהשמטות סי' תקלו) כתב שאינו יודע טעם למנהג הספרדים לומר קדיש בין גאולה לתפילה. ועיין בספר תפלה לדוד (למהר"ד עמאר מירושלים, סימן שמו) שהביא את דברי מטה משה (סימן שפח) שכתב שאומרים קדיש להודיע שתפילת ערבית רשות, וכעין מה שאומרים קדיש בין ז' עולים למפטיר. וצריך עיון שהדברים כנגד כל הראשונים.

מה הייתה דעת בעל התניא - מנהג חב"ד?

ובאמת שמנהג המרוקאים שממשיכים לומר יראו עינינו הוא היותר משובח. 

והמנהג שנוהגים כיום בני עדות המזרח, שמקורו במנהג בני ספרד במזרח, מנוגד לדברי כל הראשונים כדיעוין בטור וב"י (רלו).   

ואני די מסופק לגבי מנהג הספרדים הקדמון כי מי שיעיין בהגהות מהר"א אזולאי על הלבוש רלו אות ב יראה דמשמע מדבריו שהחכמים בא"י נמנעו גם לומר גם את הקדיש בין גאולה לתפילה, אך מאידך הוא מביא בסימן רלז את דברי רבי נטרונאי (שהובא בטור ס"ס רלו) שהקדיש כדי לומר דלא בעי למסמך גאולה לתפילה - וזה נגד כל הפוסקים והראשונים שפסקו שיש לסמוך גאולה לתפילה. אגב, מהר"א אזולאי נחשב המקור העתיק ביותר שמעיד על מנהג א"י בזה. [[משתמש:עמנואל בן חיים|עמנואל בן חיים]] ([[שיחת משתמש:עמנואל בן חיים|שיחה]]) 16:05, 25 בינואר 2021 (IST)
:בענין דעת הגר"א עי' השלמות שבסוף סידור אזור אליהו באריכות קצת בענין אמירת הי"ח פסוקים והקדיש שאחריהם ואם יש לחלק ביניהם ולומר שהן שתי תקנות נפרדות ושהרמב"ן והרשב"ם לא התנגדו אלא לאמירת הפסוקים (ולזה הסכים הגר"א) אבל לאמירת הקדיש לא התנגדו וכו' עי"ש. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 02:43, 26 בינואר 2021 (IST)