עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/טז" (פסקה)

== יום שלישי ט"ז שבט - רבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן ==
=== קודם שיבוא המשפט כבר יחקור ויעיין בו ===
בפרשת השבוע {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יח#טו|שמות יח טו-טז]]}} נאמר: ויאמר משה לחותנו, כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים. כי יהיה להם דבר בא אלי, ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו".

בספרו תכלת מרדכי עומד המהרש"ם מברז'אן על מה שדקדקו המפרשים, מדוע נקט תחילה לשון עתיד 'כי יבוא', 'כי יהיה', ואחר כך נקט לשון הווה - 'בא אלי'. וכן מדוע נקט תחילה לשון רבים 'כי יהיה להם' ואחרי זה לשון יחיד 'בא אלי'.

הנה החתם סופר {{ממ|הקדמה לחלק יו"ד}} ביאר את הפסוק "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים, אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם", על פי דברי חז"ל במסכת אבות "ואינו נבהל להשיב", שהרמב"ם פירש שהכוונה שלא יבהל וישתומם קודם שישיב אלא ישיב מיד, ומאידך יש שפירשו להיפך שלא ימהר להשיב יהיה מתון בדין. ואמנם אין שני הפירושים סותרים זה את זה, כי קודם שיבוא הדין לפניו יחקור בכל צדדי הספיקות עד שיהיה הדין מבורר היטב, ואחר כך כשיבוא הדין לפניו יוכל להשיב תכף ולא יצטרך להשתומם קודם פסק הדין. וזה אמר הכתוב "אשר הגבר מילא את אשפתו מהם" קודם בוא יום המלחמה, ואז "כחיצים ביד גיבור" יהיו החיצים מוכנים בידו - ו"כן בני הנעורים" שהם הסברות והלימודים שיגע בהם וניעור בלילות, ועל ידי זה יהיו מוכנים בידו בשעת הדין.

על פי זה ביאר המהרש"ם גם את הפסוקים שלפנינו, "כי יהיה להם דבר, בא אלי" - כלומר, טרם שיהיה להם איזה משפט בעתיד כבר 'בא אלי' בעבר, כי אני מעיין וחוקר בכל דין טרם בואו למעשה. ועל ידי זה כשבא המשפט לפני, אני פוסקו תיכף ומיד בלי שיהוי כלל, ועי"ז "ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו".