עריכת הדף "
אוצר:בית המדרש/בראשית/וירא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פרשת וירא == === מדוע לא ריפא אברהם את עצמו === בגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טז/ב|טז:]]}} אמרו: רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. וצריך ביאור לפי זה למה לא ריפא אברהם אבינו את עצמו והוצרך שיבוא מלאך לרפאותו. ואפשר לומר שהועילה רפואה זו רק לחולי כמיחוש הראש וכדומה ולא לחולי ממכה כמילה. אמנם זה יוצדק רק ליישוב אחד בתוספות שם, שהרי התוספות שם {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/טז/ב#שכל|ד"ה שכל]]}} הקשו והא בימי אברהם אכתי לא היה חולי בעולם כדאמרינן כו' דעד יעקב לא הוה חולשא, ויישבו התוס' ומצינן למימר דהכא בחולה של מכה איירי, ועוד יישבו ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה כו'. ואם כן בשלמא ליישוב ר"ת ור"י שעד יעקב היה חולי שאינו של מיתה י"ל שהאבן טובה הועילה לחולי זה אך לא לחולי של מכה, אך ליישוב התוס' הראשון הרי הועילה האבן לחולי של מכה שרק הוא היה בעולם ואם כן הדרא קושיא לדוכתה מפני מה לא ריפא אברהם את עצמו באבן זו. ואפשר ליישב ע"פ המבואר בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/ב|ה:]]}} רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן, אמר ליה חביבין עליך יסורין, אמר ליה לא הן ולא שכרן, אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה. רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא, אמר ליה חביבין עליך יסורין כו', אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה. ומקשינן בגמרא אמאי לוקים רבי יוחנן לנפשיה, ומיישבת הגמרא אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. ולפי זה יש מקום ליישב שאברהם לא יכל לרפאות את עצמו ע"י האבן כיון שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אמנם יש לדחות יישבו זה, שהרי שם רבי יוחנן הוא שהקימו ממטת חוליו ועל זה שפיר שייך לומר אין חבוש מתיר עצמו מבין האסורים, משא"כ גבי אבן טובה שהיתה תלויה בצווארו של אברהם שלכאורה כח הריפוי היה טמון באבן ולא בנושאה, אברהם. וכן מוכח מהמשך הגמרא שם, ובשעה שנפטר אברהם מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה. הרי שאף אחרי שהפסיק אברהם לנושאה היה בה עצמה כח זה. ובאופן אחר יש לומר, שאופן הריפוי מאבן זה הוא בחשיפה לאור האבן באופן שעד עתה לא היה חשוף לאור זה, משא"כ אברהם שבכל שעה היה נושאה הרי שבכל שעה היה חשוף לאורה ובכהאי גוונא אינה מועלת, ודוחק. [[משתמש:מאיר|מאיר]] ([[שיחת משתמש:מאיר|שיחה]]) 09:25, 13 בנובמבר 2019 (UTC) :במהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/בבא בתרא/טז/ב|ח"א שם]]}} הביא קושיה זו בשם יש מקשים (וראה שם שתלה באמת הקושיה ביישוב הראשון של תוס' וכדבריך). וכתב וז"ל: ובעל אמרי נועם תירץ דמילה הוא כחולשה בידי שמים וכו', וכתב על דבריו המהרש"א: והוא דחוק, ויישב באופן אחר וז"ל: ונראה דאע"ג דניתן רשות לאדם להתרפאות, ממדת תמימות לבקש רחמי שמיא. :ובעניין שכתבת להוכיח מהמשך הגמרא שהיה כח הריפוי באבן ולא בנושאה, עיין במהרש"א שם מה שביאר דבר זה ש'תלאה הקב"ה בגלגל חמה', ולפי זה אין הכרח לדבריך. :ובספר אפריון {{ממ|[[אפריון/בראשית/יח#א|בראשית יח א]]}} יישב על פי המבואר בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/קידושין/ה#יז|קידושין פ"ה הי"ז]]}} שניתנה לו אבן זו לעת זקנותו, ואם כן יש לומר שכשמל בגיל תשעים ותשע עדיין לא היתה האבן תחת ידו. :ומה שכתבת ליישב ע"פ דברי הגמרא בברכות, כן יישב בספר עלי ורדים {{ממ|ברכות שם}}, והוסיף להביא דברי הגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/כט/ב|כט:]]}} שכשנטה רבי חנינא למות בקשו חבריו רחמים עליו וחיה מפני שהשעה צריכה לו, ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/עירובין/כט/ב|ח"א שם]]}} הקשה מאי שנא מכמה מקומות בתלמוד דאשכחן שבקשו רחמים על חבריהן ולא קאמר 'מפני שהשעה' כו', ויישב שר"ח המוזכר כאן הוא רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולה, ועל זה קאמר הגמרא שכאן התפללו עליו ולא הוא ביקש רחמים על עצמו, והטעם מפני שהשעה צריכה לו שיתרפא מחליו ואין בקשתו על עצמו מועלת כבקשת אחרים עליו כדאמרינן אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, עכת"ד. והוא הדין לענין האבן הטובה שעל צוואר אברהם. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:28, 13 בנובמבר 2019 (UTC) ===מדוע לקח אברהם רק מעט מים=== בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יח#ד|יח ד]]}}: 'יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם', ו[[רש"י/בראשית/יח#ד|פרש"י]] 'כסבור שהם ערביים שמתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"ז לביתו', וצ"ב אמאי אמר להם 'מעט', ולא סגי במה שיאמר להם 'קחו מים וכו', וזה מובן שיקחו כמה מים שיצטרכו לרחיצת רגליהם. וב[[אור החיים/בראשית/יח#ד|אור החיים]] כתב 'ואומרו מעט זה מנהגו לומר לאורחים להראות כי אין טורח הרבה עליהם שלא לביישם', ואינו ברור דא"כ אמאי לא אמר להם בלשון 'מעט' גם בשאר הדברים שהביא לפניהם. וגם אין לומר, דכיון דנכרי מבטל ע"ז שלו, א"כ סגי במעט מים, דמבטל להע"ז, דכל גרגר וגרגר אית ליה שם ע"ז בפני עצמו ולכא' לא מהני מה שיבטל חלק מהגרגרים, ולא דמי לקטע ראש אזנה ראש חטמה ראש אצבעה פחסה אע"פ שלא חיסרה בטלה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נג/א|ע"ז נג]]}} דשם כולה יחידה אחת וכל שמבטל מקצתה מבטל כולה ואפשר דכוונתו היתה, להודיע להם שאחר כן יתן להם עוד מים מלבד אלו, ושלא יחששו להשתמש במים אלו שמא לא ישאר להם לשתיה וכד' אח"כ, ולהכי דייק בלשונו לומר מעט שידעו שזהו מעט בשביל אברהם אך יש לו עוד מים אם ירצו. {{אלמ}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף