עריכת הדף "אגדת בראשית/פ" (פסקה)

==א==

[א] ויהי בעלות המנחה {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יח#לו|מ"א יח לו]]}}. זש"ה כחוט השני וגומר, כמגדל וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ג|שה"ש ד ג-ד]]}}, כחוט השני שפתותיך, הייתם אומרים נעשה ונשמע, כחוט של פרוכת, שהיה מבדיל בין קודש לחול, כך הבדלתי אתכם מכל האומות, למה נמשלו ישראל בפרוכת, א"ר ברכיה שלא היה בכל כלי בית המקדש משובח מן הפרוכת, (וכך שנינו ב[[משנה/שקלים/ח#ה|פרק אחרון משקלים]]}} ארבעים אמה היה ארכה, ועשרים רחבה, ארוגה על שבעים ושניים נימים, והחוט כפול לעשרים וארבעה, והכל מתאוין לראותה, והרואה אותה לא היה שבע הימנה, שלא היה צורה בעולם משובחת כמותה, ולא היתה צורה בעולם שלא הי' עליה, שנאמר מעשה חושב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#א|שמות כו א]]}}, עשה אותם כרובי' סדרין סדרין של צורות, כך הייתם לפני, כחוט השני שפתותיך. ומדברך נאוה {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ג|שה"ש שם]]}}, כשאמרתם למשה אם יוספים אנחנו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#כב|דברים ה כב]]}}. לפיכך אמרתי למשה הטיבו כל אשר דברו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#כה|שם שם כה]]}}, ומה שכר קבלו, מיד זכו שיעמדו מהם נביאים, שנאמר נביא אקים להם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#יח|שם יח יח]]}}, ומדברך נאוה, כשאתם מדברים בדברי תורה. ד"א ומדברך נאוה המדבר שבכם נאה לפני, על אחת כמה וכמה מיושב שבכם, ואיזה הוא המדבר, אלו עם הארץ שאינן יודעין לא לקרות ולא לשנות ולא לדרוש, כמדבר שאינו מגדל פירות, והן נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ומברכין ברוך יוצר המאורות ומחיה מתים, שהוא ברא ומחיה מתים, והן עונים אחריו אמן, ואומרים מאמינין אנו שהוא מחיה מתים, והוא שברא את העולם, אפילו אין בידן אלא שכר אמן זה דים, לכך ישעיה נותן שבח לפני הקב"ה ה' אלהי אתה ארוממך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כה#א|ישעיה כה א]]}}, אלו אין בידינו אלא הודייה, שאנו מודים לך דיינו, כי עשית פלא {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כה#א|שם שם]]}}, פלאים מעשי ידיך גדלת (צ"ע), ואת מדקדק עמם, כל כך למה, כדי לתן להן שכר, הייתי אומר שיטלו שכר על התרומה, ועל המעשרות, ועל חלה, ועל מילה ותפילין, ושבת ומועדות, ועל המזוזה ועל הציצית, אבל על האמן הזה שהן אומרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות את נותן שכר, עשית (פלאים) [פלא] עצות מרחוק אמונה אומן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כה#א|שם שם]]}}, לכך נאה לשבח לרומם, שאין את מאבד שכר מצוה בין קטנה ובין גדולה. ד"א ומדברך נאוה. ואין מדברך אלא מנהג, בנוהג נאה ברכותיהם, כיצד, מברכין על המאורות, וקורין קרית שמע ומתפללין, וקורין בתורה, קורא כהן בראש, לוי שני, ישראל שלישי, ומפטירין בנביא, ועומדין ומתפללין, ועוברין לפני התיבה, כהנים פורשים כפיהם, ומברכין את ישראל, הרי מנהג נאה, כחוט השני, זה אפוד, ומדברך זה החושן, שהיו אבנים טובות קבועות בו סדרין סדרין, ושמות שבטים כתובות עליהן. א"ר אחא ולמה נקרא שמותן של שבטים על האבנים, אלא מפני שכולן נקראו כהנים בסיני, שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#ו|שמות יט ו]]}}, אמר הקב"ה אפשר שיהי' כולן מקריבין על גבי המזבח, אלא יהיו כולם כתובים שמותם על לבו של כהן גדול, כשיהא כהן גדול נכנס להקריב לפני [ולפנים] כל אחד ואחד מהן כאילו כהן גדול לפני לבוש בגדי כהונה, כפלח הרימון, זה הציץ, מבעד לצמתך, זה הנזר, שהוא קשור מאחריו. ד"א כפלח הרימון רקתך. הרקים שבישראל מלאים מצות כרמון. מבעד לצמתך, שהן מצטמתין (פי' מתקבצין), ועומדין צפופין בבתי כנסיות ושותין דברי תורה בצמא. כמגדל דוד צוארך, זה בית המקדש, שנמשל כצואר, ולמה, כשם שצואר יותר חביב מכל הגוף, שאם ינטל אחד מאיבריו של אדם יש לו חיים, נטל הצואר אין לו חיים, כך אין לישראל חיים משחרב בית המקדש. ד"א כמגדל דוד [צוארך] כשם שצוארו של אדם גבוה מכל איבריו, כך בית המקדש גבוה מכל העולם, שנאמר ויניחני (על) [אל] הר גבוה מאוד {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מ#ב|יחזקאל מ ב]]}}, וכתיב על הר גבוה עלי לך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#ט|ישעיה מ ט]]}}. ד"א כמגדל דוד צוארך. זה אברהם, כשם שכל איבריו של גוף תלוין בצואר, כך כל ישראל תלוין באברהם, שנאמר מגן אברהם, אלף המגן תלוי עליו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ג|שה"ש שם]]}}, עושה חסד לאלפים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#ו|שמות כ ו]]}}, דבר צוה לאלף דור {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קה#ח|תהלים קה ח]]}}, בזכות אברהם נתלה עליו עד אלף דור, בזכות ג' האבות על אחת כמה וכמה. כל שלטי הגיבורים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ג|שה"ש שם]]}}, יכול בגיבורים ממש הכתוב מדבר, לאו אינו מדבר אלא בצדיקים, שנאמר גיבורי כח עושי דברו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קג#כ|תהלים קג כ]]}}.