עריכת הדף "אבני נזר/יורה דעה/תעד" (פסקה)

==א==

'''דבר''' מה שרצה כ"ת לחלק בין שאילת שלום לברכת שלום דשאילת שלום שאסרו למי שאינו שרוי בשלום היינו דוקא לשואלו אם הוא בשלום ולדידי אין הפי' שאילת שלום כמו שחשב כת"ר. רק ששואל מהשי"ת שיהי' חבירו בשלום. והרי שאילת שלום בשם למדו בפ' הרואה {{ממ|[[משנה/ברכות/ט#ה|פ"ט מ"ה]] ו[[בבלי/ברכות/נד/א|בבלי נד.]]}} מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#ד|רות ב ד]]}} והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ד' עמכם ושם מתרגם המתרגם ואמר לחצדיא יהא מימרא דה' בסעדכון וב[[אלשיך/רות/ב#ד|אלשיך שם]] וז"ל עוד יתכן למדוני שצריך המשיב שלום להוסיף על השואל בשלומו וזה כי הוא ברכם שיהי' ד' עמהם והם הוסיפו שלא בלבד יהי' ה' עמו כי אם גם יברכהו הוא יתברך בעצמו עכ"ל. הנה מפורש כי שאילת שלום הוא בעצמו ברכת שלום ובמכות {{ממ|[[רש"י/מכות/כג/ב#ושאילת|כג: ד"ה ושאילת]]}} פרש"י ושאילת שלום בשם דמותר לאדם לשאול בשלום חבירו בשם כגון ישים ד' עליך שלום עכ"ל. הנה דשאילת שלום היינו ברכת שלום. ובתוס' קדושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/ע/ב|ע:]]}} לכאורה נראה מתוס' דשאילת שלום וברכת שלום תרי מילי אך בתוס' ב"מ {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/פז/א#על|פז. ד"ה על]]}} מבואר שאין הפי' כן. והחילוק בין לשלוח לה דברי שלום אסור בין לשאול את בעלה. [מה שלומה. כן פ[[רש"י/בבא מציעא/פז/א#על|רש"י שם]]] היכן היא: