עריכת הדף "אבני נזר/יורה דעה/שפה" (פסקה)

==א==

א) '''תשובה''' פסחים {{ממ|כ"ד:}} אמר ר' יוחנן הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו פטור לפי שכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן. א"ר זירא אף אנן נמי תנינא אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד ואלו מתותים תאנים ורמונים לא כו' מ"ט משום דלא קאכיל להו דרך הנאתו. וקשה טובא ברייתא דחולין {{ממ|ק"כ:}} בכל הני דחשיב משקין היוצאין מהן כמותן. ולמה הא לא קאכיל להו דרך הנאתן. וכבר נתקשה בזה חכ"צ בתשו' סימן כ' ונדחק לומר ר' זירא לא שמיע לי' הא ברייתא. ועוד קשה דא"כ מ"ט דר' אליעזר שם ממשנה דתרומות דמחייב קרן וחומש במשקין היוצאין משאר פירות של תרומה. הא לא קאכיל להו דרך הנאתן. וכי יאכל אמר רחמנא. עוד צריכין עיון דברי תוס' שהקשו על אביי פסחים שם דמשני על הא דר' זירא דמשם לא תסתייע דשאני התם דזיעה בעלמא היא. ול"ל טעם זה תיפוק לי' דגמרינן ערלה פרי פרי מבכורים ובכורים מתרומה ובתרומה כתיב תירוש ויצהר תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא כבש"ס חולין שם ע"כ דברי התוס'. ולמה לא הקשו התוס' כן לר' זירא גופי' דמשם לא תסתייע דגמרינן ערלה וכו' גם בזה נתקשה חכ"צ ונדחק. גם תמוה תירוץ התוס' דהא דאיצטריך למילף התם פרי פרי מביכורים לאו למעוטי שאר משקין אצטריך דמן הדין אפי' תירוש ויצהר לא הי' ליחשב למשקין פירי דזיעה בעלמא הוא כדאמר הכא והתם איצטרך למילף שנחשב משקה של תירוש ויצהר כמו הפירי עכ"ל. מה בכך דלא אצטריך. מ"מ השתא דגמר פרי פרי מבכורים שוב א"צ לטעם דזיעה. ואין לומר דלא גמרינן לפטורא ע"כ צריך טעמא דזיעה. וגז"ש דפרי פרי אהני רק לחיובא בתירוש ויצהר. ליתא דהא בכורים כתיב בהו גופייהו קרא להביא ענבים ודרכן לחיובא כבש"ס חולין שם ואעפי"כ אהני הא דגמר מתרומה שלא להביא רק היוצא מזתים וענבים. הנה דאהני קרא לקולא שלא יהי' משקין היוצאין כמותו ואין לומר דהא חומרא שצריך להביא הפרי דוקא דא"כ מה מקשה התם כדבעי' למילף מבכורים שמשקין היוצאין מהן כמותן. מה לבכורים שכן חייבין עליהם מיתה וחומש ואיך יועיל חומרא דקו"ח להקל שיהי' מותר להביא משקה. ע"כ דהא חומרא חשיב שמשקין כמותן. ושאינו כמותו קולא. וע"כ דאף להקל גמרינן. זה הקשה חתן בני מוה"ר יצחק יהודא נ"י [כעת אבד"ק קוטנא]: