עריכת הדף "אבן האזל/נזקי ממון/ז" (פסקה)

== ב ==

'''היה מועד לקרן ימין ואינו מועד לקרן שמאל ויצא אחר ששמרו כראוי ונגח בין בקרן ימין בין בשמאל משלם חצי נזק.''' 

''' השגת ''' הראב"ד: לקרן ימין וכו'. א"א מגופו כר' יהודה.

''' כתב ''' המ"מ ופשוט דח"נ משום צד תמות ומגופו בדוקא כדין תם בעלמא ולפיכך לא חשש רבינו לפרש, ודברי המ"מ תמוהים דהא בעצמו כתב בהל' א' וז"ל ופסק כר"י וכרב דלא אמרינן צד תמות במקומה עומדת, ולכאורה היה אפשר לדון בזה מדין תחלתו בפשיעה דאף דכתבו התוס' בד' כ"ב דלא שייך לומר תחלתו בפשיעה לענין רגל וסופו באונס לענין קרן היינו משום דאפילו פושע גמור לענין קרן לא חייבתו תורה אלא חצי נזק אבל הכא מה דפטרינן לי' בקרן ימין הוא משום דלא חשבינן ליה פושע לגבי קרן ימין. אך באמת א"א לומר כן דהא לגבי דין מועד דקרן ימין סגי בשמירה פחותה, ובקרן שמאל לא פשע שתהיה השמירה באופן שהוא פחות משמירה פחותה, אלא דלגבי תם לא סגי בשמירה פחותה, אבל לגבי מועד דסגי בשמירה לא שייך לומר לגבי זה תחלתו בפשיעה דלגבי שמירה פחותה דצריך בשור מועד לא פשע כלל.

''' והנה ''' הלח"מ כתב וז"ל ורבינו ז"ל שסובר דבין בקרן ימין בין בקרן שמאל משלם חצי נזק נראה דמפרש כך, משכחת צד תמות ומועדת כלומר אעפ"י שהוא מועד מ"מ יש לו דין תם שמשלם חצי נזק, דהרי הוא בפעולתו הוא מועד לענין הקרן ימין ומשלם חצי נזק כיון שאינו מועד לשתיהן, אבל שתאמר לר' יהודא דמועד לגמרי ששמרו שמירה פחותה דאעפ"י שהוא מועד בפעולתו יהיה לו דין תם ומשלם חצי נזק זה לא אמרינן, ע"כ דברי הלח"מ ולא ידעתי כוונת דבריו. ומה זה שכתב הרי הוא בפעולתו ומה יישב בזה.

''' והנראה ''' בדעת הרמב"ם דזה ודאי כדברי הלח"מ דהרמב"ם מפרש כן במימרא דרב דאמר דבכה"ג משכחת צד תמות ומועדת היינו דבכה"ג סבירא לן כר' יהודה דשייך לומר צד תמות במקומה עומדת, אכן בהסבר הענין נראה דסובר רב דמה דפטרה התורה גבי מועד בשמירה פחותה מקרא דכתיב ולא ישמרנו אינו רק לענין דין תשלומין אלא דפטרה תורה למועד מכל חיוב שמירה יתירה, ואמרה דסגי למועד בשמירה פחותה ויותר אינם מחוייבים הבעלים כלל, וגבי תם דחייבה תורה בתשלומין אפי' כששמרו שמירה פחותה משום דאמרינן ולא ישמרנו לזה ולא לאחר היינו דתם לא סגי ליה בדין שמירה פחותה אלא דמחוייב לשמרו עד שיהיה בגדר אונס אם יצא ויזיק וע"כ דבאמת הוא מחוייב עפ"י דין לשמרו בשמירה מעולה, דלא שייך ח"נ קנסא אם לא היה עליו עפ"י דין חיוב לשמרו בשמירה מעולה, ולכן סובר רב דכיון דעכ"פ הוא חדוש שחדשה תורה דתם מכיון שנעשה מועד הופחתה מהבעלים דין חיוב השמירה, ולכן אמרינן דמועד לא נפטר מחיובי תשלומי תם אלא היכי שנוכל לומר דבאמת נפטר גם מחיובי שמירה של תם וסגי ליה חיובי שמירה של מועד, אבל שור זה שהוא תם לקרן שמאל א"כ הך שור מחוייבין הבעלים לשמרו בחיובי שמירת תם לכן אין סברא לפטרו גם מחיוב תשלומין של תם, ובכה"ג מודו חכמים לר' יהודה דצד תמות במקומה עומדת.

''' ונמצא ''' דאינו כמו גדר תחלתו בפשיעה וסופו באונס דהתם סופו באמת הוא באונס ורק דתחלתו היה בפשיעה אבל הכא סופו נמי הוא כתחלתו שהזיק באופן שמצד תם הוא מחוייב בשמירה יותר מכפי ששמר, ומצד מועד סגי ליה בשמירה זו אבל לא היה בקרן שמאל יותר פשיעה מבקרן ימין אלא דאנו מחייבין אותו מטעם אחר והיינו דכיון דעכ"פ היה מחוייב בשור זה בשמירה מעולה והוא פשע ולא שמר בשמירה זו המחוייבת בתם אמרינן דבכה"ג לא פטרתו תורה, וכמו דר' יהודה סובר דלא מסתבר דיפטרנו תורה למועד מחיובי תם, וחכמים סברי דגזה"כ הוא מקרא דולא ישמרנו, וחדוש שחדשה תורה דמועד סגי ליה בשמירה פחותה בזה אמרינן דאין לך בו אלא חדושו ואינו פטור מחיוב תשלומין של תם, אלא היכי דנוכל לומר שלא פשע כלל, אבל בשור זה דעכ"פ היה מחויב לשמרו מצד קרן שמאל והוא פשע ולא שמרו גם אם נגח בקרן ימין לא פטרתו תורה מחיובי קרן תם.

''' ויש ''' קצת לצרף בכאן שיטת הרמב"ם בפ"ב מהלכות שאלה ופקדון הלכה ח' לענין הנך מילי דאיבעיא בגמ' אי הוי שאלה בבעלים או לא דפסק דלענין אונסין מספק פטור ולענין פשיעה מספק חייב וכתב המ"מ דאף דפשיעה בבעלים פטור מ"מ כיון דסובר הרמב"ם פשיעה מטעם מזיק ורק בבעלים הוי פטור ומספק אין לפוטרו, וחזינן דאף דלא שייך כאן לומר ודאי חיוב וספק פטור דזה לא שייך אלא היכי שהיה חיוב ואנו רוצין מספק לפטרו, אבל הכא עכ"פ אמרה התורה דבבעלים ליכא חיוב פשיעה, ומ"מ סובר הרמב"ם דגם כאן חייב מספק כיון דעכ"פ הפטור הוא החדוש דבפשוטו יש לחייבו מטעם פשיעה ולא דמי לחיוב אונסין שחייבה תורה לשואל שלא בבעלים ופטרה בבעלים דשם אמרינן דבבעלים לא חייבה ולא הוי בזה גדר פטור. אבל פשיעה כיון דמסברא הוא בגדר מזיק אמרינן דהוא פטור ומספק אין לפטרו. וכעין זה הוא כאן מימרא דרב לשיטת הרמב"ם דסובר דמועד שפטרה תורה בשמירה פחותה הוא ע"כ גדר פטור כיון דתם חייב. ואף דקיי"ל פ"נ קנסא עכ"פ תקנוס התורה גם במועד וע"כ דהוא פטור שפטרה תורה במועד ובגדר חדוש. ובזה סובר רב דלא אמרינן חדוש זה אלא היכי דנוכל לומר דמטעם אותו החדוש לא פשע ולא עשה עולה כלל. אבל היכי דבין כך וכך פשע באותו השור. בזה לא נפטר במועד מחיובי תם וכנ"ל: