עריכת הדף "אבן האזל/גניבה/ח" (פסקה)

== ז ==

'''אין טומנין את המשקלות במלח כדי שיפחתו ולא ירתיח במדת הלח [בעת שמודד] ואפי' היתה המדה קטנה ביותר שהרי התורה הקפידה על המדות בכל שהוא שנאמר ובמשורה והיא מדה אחת קטנה מל"ג בלוג.''' 

''' בב"מ ''' דף ס"א ע"ב תניא לא תעשו עול במשפט וכו' במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח, ובמשורה שלא ירתיח וכו', וקודם לזה איתא א"ל רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות ל"ל א"ל לטומן משקלותיו במלח, היינו גזל מעליא, לעבור עליו משעת עשיה, ומבואר מד' הגמ' דטומן משקלותיו במלח עובר בלאו דלא תעשו עול, וא"כ היה להרמב"ם לכתוב דין זה בפרק ז' גבי לאו דלא תעשו עול ולמה כתבו בפרק זה במש"כ מצות עשה לצדק המאזנים, ועוד קשה דכיון דעובר משעת עשיה בלאו דלא תעשו עול הרי יש בזה מעשה וזה הק' המנ"ח כמו שהבאנו בפרק ז' הלכה ג', ואף שכתבנו לתרץ בלאו דלא יהי' לך דכיון דאינו עובר בעשיית המשקל אם עושה ע"מ לאבד נמצא דאין עיקר העשיה היא העברה אלא השהיה, אבל לאו דלא תעשו עול הא בודאי עיקר המעשה הוא העבירה ואף דלא עבר אלא בעושה ע"מ לשקול בו ולא ע"מ לאבד, מ"מ כשאומר בשעת עשייתו דהוא עושה לצורך משקל ודאי עבר בעשייתו ושייך בו נמי התראה כמו בעובד עכו"ם דאם אינו מקבלו בלבו באלוה אינו עובר ומ"מ באומר שמקבלו חייב, אך כבר כתבתי דלא מזה בלבד קשה אלא מעיקר הדין דלא הזכיר הרמב"ם לא בהלכותיו ולא בסה"מ דעושה משקל חסר עובר בלא תעשו עול.

''' והנראה ''' בזה דהרמב"ם סמך על הספרא בפ' קדושים פרק ח' משנה ז' דאיתא שם מאזני צדק צדק את המאזנים יפה, ובמשנה ח' מכאן אמרו הסיטון מקנח את מדותיו א' לל' יום וכו', ומוכח דדקדוק המשקלות הוא מהך קרא וממילא טומן משקלותיו במלח ושלא ירתיח הוא ג"כ מהך קרא דע"כ הוא משום דקדוק דע"כ צ"ל דטומן משקלותיו במלח יש בזה רבותא דאי נעשה באמת מדה חסרה, א"כ מאי נ"מ באיזה אופן נעשה חסר, ונראה דמלח אינו אלא שואב הלחות שבולע המתכות בימות הגשמים והוא דבר מועט ואשמעינן דאף דמשקל הברזל אינו מחסר והו"א דרשאי בזה שלא יהי' המשקל כבד יותר בימות הגשמים, לכן אשמעינן דכיון דעכ"פ הדבר קבוע שבימות הגשמים מכבידים אין לו רשות להפחיתו וכן שלא ירתיח הוא ג"כ דקדוק דאף דבדרך שפיכה נעשה ממילא רתיחה קצת צריך לשפוך בנחת כדי שלא יהי' חסר, ועכ"פ זהו בכלל דקדוק דה"נ בלא קנוח מדות הוא נמי באמת מדה חסרה דמה נ"מ באיזה אופן המדה חסרה, אלא דמ"מ כל זה נלמד מקרא דמאזני צדק המאזנים יפה, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכה א' מ"ע לצדק המאזנים והמשקלות והמדות יפה יפה, ובזה מיירי כל פרק זה, וסובר הרמב"ם דלא קיי"ל כברייתא אלא כהספרא דאלים בדרשא דקראי.

''' אכן ''' קשה דהא רב אשי אמר דקרא דמשקלות הוא לעבור משעת עשיה, ונראה דזה תליא בדין גזל עכו"ם שכתבתי בפרק א' דגזלה מדברי הרמ"ה דלא קיי"ל כר"ע דיליף גזל עכו"ם מקרא דוחשב עם קונהו, אלא כרב הונא דיליף מקרא דואכלת, והוכחתי שכן דעת הרמב"ם דכתב בפ"ז הל' ח' קרא דוחשב בדיני משקלות דהוי מדררא דגנבה כמו שכתב בפ"ז הל' ב' אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב אינו משלם תשלומי כפל, והחלוק מגנבה לגזלה מבואר שם דבריש הל' גנבה מוכח דגנבת עכו"ם עובר בלא תגנוב ובריש הל' גזלה כתב רק אסור לגזלו, ומוכח כהרמ"ה דקיי"ל בזה כרב הונא ע"ש שבארתי בארוכה, וא"כ לפימש"כ הרמב"ם בפ"ז הל' ז' אחד הנו"נ עם ישראל או עם העכו"ם אם מדד או שקל בחסר עובר על ל"ת, א"כ לא קשה כלל מה דהקשה רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות ל"ל והיינו דנלמוד מגזל, דהא איצטריך לעבור בלאו אם שוקל לעכו"ם במשקל חסר דאינו עובר באיסור גזל, אלא בזמן שאין מסורים בידיך אסור מקרא דואכלת אבל בגנבה עובר בלא תגנוב אפי' בזמן שהם מסורים בידיך, וכמו שבארתי שם וה"נ במשקלות דלא חלקה תורה, ומגנבה א"א ללמוד דהא לא הוי גונב ממש דהא ליכא כפל וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ז הל' ב' וטעמא משום דעכ"פ נותן לו בידים ואף דא"כ ה"נ לא דמי לגזל, אלא דמ"מ לא דמי דמגזל ילפינן דאסור ליקח ממון חברו אבל גנבה שהחמירה תורה לחייב כפל שפיר אמרינן דלא דמי משקלות לגנבה, וה"נ נוכל לומר לענין עכו"ם דצריך קרא דלא נוכל ללמוד מגנבה, וע"כ דרב יימר הקשה למ"ד גזל עכו"ם אסור מלא תגזול וכר"ע, ולהך מ"ד אמר ליה רב אשי לעבור משעת עשייה, אבל לדידן דקיי"ל כרב הונא לא קשה כלל וקרא דלא תעשו עול לא מיירי באיסור עשיית משקלות חסרות אלא באיסור נו"נ בהם, וכן באמת מבואר בספרא בקרא דלא תעשו עול דדריש כל הך קרא על מודד ואם שקר במדה ולא בדין עשיית מדות ומשקלות חסרות דלהלכה לא צריך לזה כלל וכנ"ל.

''' ובמה ''' שכתב הרמב"ם שהרי התורה הקפידה על המדות בכל שהוא עיין מה שכתבתי בפרק ז' הלכה א' ב':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}