עריכת הדף "אבודרהם/הושענא רבה" (פסקה)

==ליל הושענא רבה==

בליל הושענא רבא נוהגין מקצת אנשים לקרות את התורה כלה מראש ועד סוף משום דאמרינן בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואיפשר שלא השלים כל הפרשיות עם הצבור ולפיכך קורא בלילה הזה התורה כלה וישתלמו פרשיותיו עם הצבור. ונראה לי שקריאה זו אינה מועלת כלל לפוטרם מתקנת חכמים כי קריאת התורה כלה בלילה הזה היא פעם אחת כל פסוק מפני שאין שום אדם שיכול להשלימה כלה בלילה אחת שנים מקרא ואחד תרגום ולכן יש יחידים שנוהגין להשלימה כלה בחג הסוכות ויותר טוב היה להשלימה בעשרת ימי תשובה כדאמרינן בפ"ק דברכות רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו להני פרשיאתא דכולה שתא במעלי יומא דכפורי. פירוש כדי שלא יהא נחשב לו לעון ביום הכפורים. תנא ליה חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעל עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדומינהו אמ' ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר.

{{עוגןד|ויש אנשים שנוהגין|'''ויש''' אנשים שנוהגין}} גם בליל הושענא רבא שכורכין עצמם בסדין ויוצאין למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארים ערומים ופושטין איבריהם ואצבעותיהן. אם מצא צלו שלם טוב הוא, ואם יחסר צל ראשו בנפשו הוא. ואם יחסר צל אחד מאצבעות ידיו סימן לאחד מקרוביו. ויד ימין סימן לבניו הזכרים, ויד שמאל סימן לנקבות. וכן פירש הרמב"ן בפסוק סר צלם מעליהם וזה לשונו יתכן שירמוז הכתוב למה שנודע כי בליל ההחתום לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא ע"כ. וזה הצל אינו צל האדם ממש כי העומד אצל הלבנה או אצל האורה אי איפשר שלא יהיה לו צל אלא הוא צל הצל הנקרא בדברי רבותי' בבואה דבבואה. ויש סעד לדברי מדאמרינן בפרק בתרא דהוריות האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי הדר לביתיה אי לא ליקום בביתא דהברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר לביתיה. ואח"כ אומ' שם ולאו מילתא היא דילמ' חלשה דעתיה ומתרע מזליה, מכאן אני אומ' שאין ראוי לנהוג מנהג זה.

{{עוגןד|וביום חמישי של|'''וביום''' חמישי של}} חולו של מועד שהוא הושענא רבה מתפללין כשאר ימי חולו של מועד. ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמו ואומר יוצר של שבת ואומר במוסף כתר כמו בימים טובים ואע"פ שהוא חול. ומנהג יפה הוא. והטעם מפני שהוא סוף החג וההקפה ותשלום שבעים פרים. ועוד כי ביום זה הוא קיום החתימה שאנו מבקשין מלפני הבורא ביום הכפורים שיחתמנו לחיים ועל כן נוהגין להוסיף הודו לה' ויוצר של שבת וכתר שאנו חושבים אותו כיום טוב. וגם נוהגין לומר כשמחזירין ס"ת למנצח מזמור לדוד שיר לך דומיה תהלה וגו' מפני שמזכיר בו רצויים על המים שהם מענין היום כי למחר מתחילין לשאול את הגשמים בתפלה. וגם אומר בו פשעינו אתה תכפרם שהיום הוא קיום החתימה כמו שאמרנו.

{{עוגןד|ומקיפין התיבה שבע|'''ומקיפין''' התיבה שבע}} פעמים כנגד ז' רקיעים. ויש אומרים כנגד שבע פעמים שסבבו יריחו. ויש סמך לזה מהמסרה כי תמצא שני ואסובבה במסרה ואלו הן אקומה נא ואסובבה בעיר' ואסובבה את מזבחך ה', כלו' כנגד שסבבתי עיר יריחו שבע פעמים אסובבה מזבחך.

{{עוגןד|ומרבים בתחנונים ורצויים|'''ומרבים''' בתחנונים ורצויים}} על המים ונוטלין ערבה חוץ מן הערבה שיש בלולב והיא זכר למקדש שהיו מקיפין בו ביום את המזבח בערבה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:אבודרהם]]
[[קטגוריה:הושענא רבה]]