עריכת הדף "תשובות הגאונים (הרכבי)/תקנח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאילתא''' לפני אדוננו סעדיה ראש מתיבתא. איש ואשתו שנפל עליהן הבית ומתו ואין ידוע איזה מהן מת ראשון ואחרי מותם באו יורשים לריב אילו עם אילו. יורשי הבעל אומרין האשה מתה תחלה וכבר זכה בעלה בירושתה בעודנו חי. ויורשי האשה אומרין הבעל מת בתחילה וכבר יצאו נכסי אשתו לעצמה בעודה בחיים ולא עוד אלא שאנו מבקשין כתובתה:

'''כך''' ראינו שתביעת יורשי הבעל ויורשי האשה הללו נחלקו בה בית שמאי ובית הלל ומתוך שהלכה רווחת כבית הלל נחלקו שני חכמי הוראה בפירוש דבריהן. כמה ששנו רבותינו נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרין האשה מתה תחילה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרין הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה בית שמאי אומרין יחלוקו ובית הלל אומ' נכסים בחזקתן. ובאו לפרש דברי בית הלל בתלמוד ואמרו בחזקת מי ר' אלעזר אומ' בחזקת יורשי הבעל ר' יוחנן אמ' בחזקת יורשי האשה. ואף על פי שלא נפסק הדבר אם כר' יוחנן אם כר' אלעזר כיון שר' אלעזר [תלמיד] לר' יוחנן היה הלכה כדברי הרב כמה שאנו [אומ]רין ל[מעלה אם] יכפור ר' יוחנן בר' אלעזר תלמידו יכפור בר' ינאי רב[ו ופסקינן] לפיכך כר' יוחנן. ואף על פי שאנו אומ' אחרי כן ר' שמע' [בן] לקיש אמ' משום בר קפרא יחלוקו אין הלכה כך לפי שהמשפט הזה כדברי בית שמאי. וקימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה חוץ מן עשרה דברים שמקצתן מפורשין במשנה ומקצתן בתלמוד ואין זאת בכללן. הילכך כל נכסי האשה שמתה יהיו בחזקת בעלה וביד יורשיו אחריו ואין ליורשיה בהן כלום עד שיביאו ראיה שהבעל מת תחילה. וכן המשפט:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>