עריכת הדף "תשובות הגאונים (הרכבי)/עז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ושאילתון''' דאיכתיב לכון מקמי מרן באיגרתא קמיתא בעינין ואילו דברים שאין להן אונאה ואוקי הילכתא כדפשיט ר' אמי וכמימרא דר' יונה ור' ירמיה משמא דר' יוחנן דביטול מקח יש להן וקימא לן במטלטלי דאפילו ביטול מקח לא מצי הדר אלא עד כדי שיראה לתגר או לקרובו ואיסתפק לן במקרקעי או עבדינן בהו כדין מטלטלי או לא לענין מוכר דקאמרינן לעולם חוזר ולענין לוקח בכדי שיראה לתגר או דילמא אית להו שיעורא אחרינא משום דאמרינן לענין מוכר במטלטלי הא נפק ליה זיבניה מתחות ידיה ולא מצי מחוי ליה אבל בקרקע הא קימא קמיה ולא אמרינן בה לעולם חוזר והם הכי לעינין לוקח במטלטלי דאמרינן בכדי שיראה לתגר משום דזיבניה בידיה ומחוי ליה ולא עוד אלא כולי עלמא בקיאין בשומת מטלטלי אבל מקרקעי דלאו בידיה ולאו כולי עלמא בקיאין בשומיהו בעינן טפי מכדי שיראה לתגר וכדאמרינן לעינין סלע בכפרים או דילמא היכא דתנן תנן והיכא דלא תנן לא תנן ולא שנא מאי. הכין חזינא דסתם איבעיא להו ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר וכ'. וסתם פסקנן אמ' רבא היל' בכל דבר שהלוקח חוזר בכדי שיראה לתגר או לקרובו ולית לנא לשנויי בין מקרקעי ובין מטלטלי כל מילתא דאית בה ביטול מקח למוכר בכדי שיראה לתגר והכין נמי מוכר לעולם חוזר בין במקרקעי ובין במטלטלי הואיל ומילתא פסיקתא קאמ' והא מילתא דמיתמר טעמה דלוקח אין חוזר אלא בכדי שיראה לתגר משום דזיבניה בידיה ומחוי ליה וטעמא דמוכר לעולם חוזר דנפק ליה זיבניה מתחות ידיה ולא מצי מחוי ליה לאו דוקא היא ובגמארא ליכא הכין ולא פסקינן דהדין הוא טעמה דמילתא ואי לאו דשמעינן היל' בהדיא לשנויי בין לוקח למוכר לא הוה מצינן לשנויי ביניהון אבל לעינין כמה זמן הוא כדי שיראה לתג' או לקר' לא יהבה מתניתין ולא גמרא שיעורא ידיעא או יומא או תרין או שעתא או תרתין אילא לפום אתרא ותגארי עאילין ליה ולפום ההוא מקח ותגארי דבקיאין ביה הכא דשכיח תגר דההוא מקח אפילו מקצת היום לא יאכיל למהדר בתר הכין דתנן הורה ר' טרפון בלוד האונאה וכו' עד וחזרו לדברי חכמ'. דאלמא ההוא אתרא במקצת היום סאגיא וכי תנן לעינין סלע עד מתי מותר להחזיר בכרכין כדי שיראה לשלחני ובכפרים עד ערבי שבתות הא קאמרינן עלה מאי שנא סלע דקא מפליג וכו' עדאן לא פליגי אביי ו[רבא] אלא בטלית בלחוד וכיוצא בה מידעם דכל אינש קים ליה ביה דאביי סבר אפילו טלית דכל אדם קים ליה בגוה לא סמכינן אלא אתגר בכרכין עד כדי שיראה לתגר דשכיחין תגרין ובכפרים עד ערבי שבתות דאתו תגרים או דאזלינן בני ההוא כפר להיכא דאיכא תגרים וקסבר סלע וטלית חד דינא אינון ורבא סבר מדעם דכל איניש קים ליה ביה בין בכפרים ובין בכרכים עד כדי שיראה אבל מדעם דלא ידע ליה אילא תגר או שלחני עד יומא דשוקא דלא סוף דבר טלית וסלע אילא טלית הוא הדין לכל מדעם שהכל בקיאין בו וסלע הוא הדין לכל מדעם שאין בקיאין בו אילא יודעיו ולאו סוף דבר ערבי שבתות אלא סוף דבר יומא דשוקא ומשום דרוב שוקי דכפרים בערבי שבתות תנא ערב שבת ותאני בתוספתא ובכפרים עד ערבי שבתות שכן דרך השוק להיות עומד בעיירות מערב שבת לערב שבת הא למדת דאפילו לרבא שאני מדעם שהכל בקיאין בשומתו ממדעם דלא ידעין לה לשומיה אילא אומנין ובקיאין וכי הא מילתא ליכא למימרא בה דתנן תנן דלא תנן לא תנן משום דכללי תנן ופראטי דאדכרננון דומיי אינון ומילתא מוכחא דהכין הוא הולכך יכול לוקח לחזר בקרקע לבטל את המקח בזמן דאית ביה ביטול מקח עד כדי שיראהו לבקיאין ומוכר לעולם חוזרין.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>