עריכת הדף "תשובות גאוני מזרח ומערב/יג" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
'''וששאלתם''' ראובן הלווה לשמעון אלף וחמש מאות זוזים, והיה הצירוף באותו זמן חמשה עשר זוזים, אמר ראובן לשמעון חתוך שער שבשוק, חתכו האלף וחמש מאות במאה זהובים, לאחר זמן עלה הצירוף עד עשרים, ראובן אמר מאה זהובים יש לי אצלך או אלפים זוזים ושמעון אמר אלף ות"ק יש לי אצלי, דינא מאי... <br>
'''כך ראינו''' כיוון דלא מיזבן זבן מיניה דינרי כזוזי כמאן דיהיב זוזי אפירי כדי שיבוא דינם בכלל, נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות אלא הלוואה היא ועכשיו תובע ראובן משמעון אלפיים זוזים כנגד האלף ות"ק. כך הוא הדין אם המטבע כמה שהיה באותה שעה הוא עכשיו לא נפחת לא ממשקלו ולא מן הכסף שהיה בו כמה שפוחתין ומשלימין את משקלו בנחושת והזהב שהוא שעמד ביוקר והוסיפו דמיו הא קים לן כספא טיבעא ודהבא פירא ולא נתחייב שמעון לראובן בזהב דתנן הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב, ופירשה בתלמוד הזהב מחייב הכסף ואין הכסף מחייב הזהב וכיוון שכסף נטל שמעון לא נתחייב זהב אבל וודאי אם פיחת השלטון ממשקל המטבע או מכספו ושם תחתיו נחושת יש לראובן ליק משמעון מן המטבעות של שעת פירעון מה שיש בהן כסף באותו שיעור שהיה באלף ות"ק שנתן לשמעון ואף כן אילו היה המטבע פחות והוסיפו עליו ועמד הזהב בזול היה לראובן על שמעון שיעור מה שנתן מן הכסף אם הוסיף זה מנכה לזה ואם פיחת לזה מנכה לזה והשמועה במוסיף נאמרה והוא הדין לפוחת, בעא מיניה רבא מרב חסדא המלווה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו וכו' אף ראובן ושמעון הללו אם נפחת מכסף המטבע ובעבור כן איקרי דינרי זהב והפירות כנגד מה שנפחת מן הכסף נותן שמעון לראובן מטבע שיוצא כשעת פירעון כדי שלא ייתן לו המטבע שאינו יוצא ומוסיף לו שיעור מה שנפחת מן הכסף. אבל וודאי אילו לא עמר (עמד) הפירות ביוקר בעבור פחיתת כסף המטבע ועמדו השערים כמה שהיה אלא שהיה ראובן מפסיד לפיכך נסיוכין היה דינם כמו שסיימנו בשמועה לעניין הוסיף קא שבח לעניין נסכא אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי זוזי דאלגרדמים עד עשרה בתמניה. 

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}