עריכת הדף "תשובה מאהבה/קמא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''לבאר''' אם השנים קצובים והמזונות אינן קצובים אם זה בכלל המתחייב עצמו בדבר שאינו קצוב.

'''על''' ביאור פליגי הרמב"ם ורש"י הנה לדעת הרמב"ם בהלכות מכירה שהבאיתי למעלה מבואר בפירוש דהוי דבר שאינו קצוב שכתב חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הכני חייב לזון אותך כו' חמש שנים כו' לא נשתעבד כו' עכ"ל והנה עיניך רואות את מורך הרמב"ם ז"ל שכתב מפורש אעפ"י דפירש ה' שנים ואפ"ה כיון דמזון דבר שאינו קצוב לא נשתעבד אבל לדעת רש"י גיטין נ"א ע"א מפורש כיון שיש קצבה לשנים ה"ל דבר קצוב וקושית ר"ה בר מנוח היא לעולא וכ"מ בתוס' שם ד"ה בשקנו מידו ועיין ש"ך ח"מ סי' ס' ס"א יו"ד ונלע"ד להוכיח במישור לפני ענוי ארץ הרמב"ם לשטתי' ואינך פוסקי' לשטתייהו הנה הקשיתי לפמ"ש תוס' שם לפירשי' דסתם קנין לכתיבה עומד א"כ אמאי פריך א"ה בנות נמי הא לא מהני כתיבה דבנות כדאמר לעיל ולכך כתבו דקנין אלים מכתיבה ולכך פריך בנות נמי נהי דכתיבה לא מהני קנין ליתהני עכ"ל אכתי הדבר צריך אצלי תלמוד איך ס"ד לומר כן ביותר ה"ל לתרץ בשכתב לה ולא תהי' קושיית א"ה בנות נמי כלל דגבי בנות מעיקרא הכי אתקן אע"ג דלא כתיבי כמאן דכתיבי דמי {{ממ|ועיין בחדושי הרשב"א ועיין מה שאדבר עוד בדבר הזה לקמן אי"ה בתשובות האחרות בס"ד}} יען לפמ"ש לעיל בשם הש"ך ויותר מפורשי' דאין מקום לקושי' תוס' דנהי דאמר עולא דמעיקרא הכי אתקן לא אמר כן אלא במזונות דהוין ככתובים משום תנאי ב"ד שתק"ח כך אבל במקום שקבל קנין דככתוב דמי איך נימא דהוי ככתוב לענין ב"ח ולא לענין משעבדי ע"ש א"כ פריך הש"ס שפיר א"ה בנות נמי הא כתיבי מהני אף לגבי בנות דעד כאן לא קאמר עולא שתק"ח לגבות מב"ח ולא ממשעבדי אלא במקום שלא נעשה קנין אבל במקום שנעשה הקנין או נכתב מהני לעשות לה משפט כתוב לגבות אף ממשעבדי. אך עודנה מחזקת קושית תוס' בתומתה והיא תסוב לשטת הרמב"ם דס"ל מזון אשה דאורייתא כמבואר ר"פ י"ב מה"ל אישות ועיין טור אה"ע סי' ס"ט ובב"ש שם ועיין ש"ך ח"ח סי' ל"ז ס"ק י"ז א"כ קשה למה מזונות אינן נגבות ממשעבדי דא"ל מעיקרא הכי תקינו דהא אין זה תק"ח אלא הדאורייתא וצ"ל לשטת הרמב"ם דמה דאמרו מעיקרא הכי אתקן פירוש כמו דתקנו מלוה בע"פ אינו גובה ממשעבדי אע"ג דשיעבודא דאורייתא ה"נ הכא.

'''אמור''' מעתה קושיית תוס' במק"ע אמאי פריך התלמודא א"ה בנות נמי הא לא מהני כתיבה דבנות וא"ל כמ"ש הש"ך דע"כ לא קאמר עולא אלא במזונות דהויין ככתובים משום תנאי ב"ד שהיא תק"ח אבל א"י קנין דאלים כח ככתוב גובה ממשעבדי הא מזון אשה דשעבודא דאורייתא ואפ"ה אינה גובה ממשעבדי וא"ל כתירץ תוס' דקנין אלים מכתיבה נהי דכתיבה לא מהני קנין מהני והדרה קושייתי לדוכתה לשני בדכתב לה כי היכי דלא תקשה בנות נמי ולכך הוכיח הרמב"ם לשטתו אחרי דס"ל מזונות דאורייתא ע"כ דקושיית ר"ה בר מנוח היא גם על רב חנינא דקייצא בעינן ומזון בת אשתו לא קייצא ולא כתיבא קרינן לה כשטת רבינו חננאל והרשב"א בחדושיו {{ממ|וכדבעינן למימר קמן אי"ה בארוכה קצת}} ופסק הרמב"ם שפיר לשטתי' דשנים קצובי' לא מהני במזונות ועיין בזה.

'''ואלה''' הפוסקי' דסבירא להו אם השני' הויין קצובים מהני הוא דעת רש"י וסייעתי' דס"ל דקושיית ר"ה בר מנוח קאי לעולא וס"ל מזונות אשה דרבנן ופריך הש"ס שפיר א"ה בנות נמי ואי משום קושיית תוס' הא לא מהני כתיבה דבנות י"ל כמ"ש הש"ך דלא אמרינן מעיקרא הכי אתקן אלא בתק"ח ולא במקום שנעשה קנין דהוי ככתוב בין לענין משעבדי ובין לענין ב"ח דוק בזה ותמצא כל אחד על מקומו בשלום. ה"ק אלעזר פלעקלס.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>