עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/כתובות/ח" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''האשה שנפלו לה נכסים''' <br> בירושה, מתנה או מציאה, דבכה"ג ה"ל נכסי מלוג:


{{עוגןמ|ב}} '''עד שלא תתארס''' <br> ונתארסה:


{{עוגןמ|ג}} '''בית שמאי אומרים תמכור''' <br> בעודה ארוסה אבל משנשאת לא:


{{עוגןמ|ד}} '''הואיל וזכה באשה''' <br> משנתארשה:


{{עוגןמ|ה}} '''לא יזכה בנכסים''' <br> בתמיה. ולמה מכרה קיים:


{{עוגןמ|ו}} '''אמר להם על החדשים''' <br> שנפלו לה משנשאת. דאמרינן בסיפא דמכרה בטל:


{{עוגןמ|ז}} '''אנו בושין''' <br> מה ראו חכמים לומר שיהיו לו פירות תחת פרקונה, ולהכי מוציא מלקוחות הרי כיון דרק לטובתה תקנו כך הול"ל שתוכל לומר אי אפשי בתקנת חכמים ויהיו הפירות שלה ותפרוק את עצמה:


{{עוגןמ|ח}} '''אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים''' <br> שנפלו לה קודם שנשאת:


{{עוגןמ|ט}} '''רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים''' <br> וכ"ש קודם שנתארסה ונשאת, דמכרה קיים.


{{עוגןמ|י}} '''הואיל וזכה באשה''' <br> שנשאה:


{{עוגןמ|יא}} '''נכסים הידועים לבעל''' <br> שידע שנפלו לה, ולרא"ש במצפה עליהן סגי:


{{עוגןמ|יב}} '''לא תמכור''' <br> משנשאת, אפילו נפלו קודם אירוסין:


{{עוגןמ|יג}} '''ואם מכרה ונתנה''' <br> להרא"ש אפילו קודם שידע בהן:


{{עוגןמ|יד}} '''ואם מכרה ונתנה''' <br> קודם שידע בהן:


{{עוגןמ|טו}} '''קיים''' <br> אפילו נפלו משנשאת. מיהו משנתארסה בידועים לא תמכר, ואם מכרה קיים. וקיי"ל כר"ש [צ' סי"א]:


{{עוגןמ|טז}} '''והמחוברין בקרקע''' <br> ומשביחין עדיין בקרקע:


{{עוגןמ|יז}} '''שמין אותן''' <br> שמין הקרקעות כמה הן יפין עם הגדולין שבהן, בשעת הנפילה:


{{עוגןמ|יח}} '''והוא אוכל פירות''' <br> דס"ל מה שלא גדל ברשותו ה"ל כקרקע, ומה שגדל ברשותו ה"ל פירות ושלו הן:


{{עוגןמ|יט}} '''וחכמים אומרים המחוברין לקרקע שלו''' <br> אף שלא גדל ברשותו, ואפילו עומדין ליקצור שנגמרו, דאע"ג דקיי"ל כל העומד לקצור כקצור דמי, הכא כך תקנו חז"ל שיהיו שלו:


{{עוגןמ|כ}} '''רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה''' <br> כשנשאת:


{{עוגןמ|כא}} '''הורע כחו ביציאתה''' <br> כשמגרשה:


{{עוגןמ|כב}} '''יפה כחו ביציאתה''' <br> כיצד. פירות וכו':


{{עוגןמ|כג}} '''פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו''' <br> כחכמים לעיל:


{{עוגןמ|כד}} '''וביציאתה שלו''' <br> ולחכמים המחוברים ביציאתה שלו [ועי' פ"ט מ"ג]. וקיי"ל כר"ש [פ"ה]:


{{עוגןמ|כה}} '''רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור''' <br> רק כשתרצה:


{{עוגןמ|כו}} '''מפני שהן שבח בית אביה''' <br> ר"ל כבוד בית אביה:


{{עוגןמ|כז}} '''נפלו לה זיתים וגפנים זקנים''' <br> דומיא דעבדים קתני שעושין רק מעט כדי טיפולן:


{{עוגןמ|כח}} '''והוא אוכל פירות''' <br> אבל בנתיבשו לגמרי, לכ"ע ימכרו:


{{עוגןמ|כט}} '''רבי יהודה''' <br> [נ"ל כגי' הרא"ש דגריס בסיפא נמי רשב"ג, מדמקשי הש"ס לס"ד דבשדה שלה דוקא פליגי, ומקשה והרי עבדים דכשדה שאינה שלה דמי ופליגי. ואם איתא דגרים בסיפא ר"י, גברא אגברא קרמית. ועי' תוי"ט]:


{{עוגןמ|ל}} '''המוציא הוצאות על נכסי אשתו''' <br> על נכסי מלוג:


{{עוגןמ|לא}} '''ואכל קימעא''' <br> מעט:


{{עוגןמ|לב}} '''ומה שאכל אכל''' <br> ואין לו או לה תביעה זע"ז (אלא) מה שאחד הוא יותר מחבירו:


{{עוגןמ|לג}} '''ישבע כמה הוציא ויטול''' <br> מה שהוציא נגד השבח ולא מה שהוציא יותר:


{{עוגןמ|לד}} '''שומרת יבם''' <br> הממתנת להתיבם:


{{עוגןמ|לה}} '''שנפלו לה נכסים''' <br> מבית אביה בעודה שומרת יבם:


{{עוגןמ|לו}} '''וקיים''' <br> דדוקא בארוסה פליגי בריש פרקן, דקנוייה גמורה דהבא עליה בסקילה, משא"כ יבמה לשוק רק בלאו, וגם קדושין תופסין בה, ותו דארוסה וודאי להנשא קיימה, מה שאין כן זאת שמא תחלוץ:


{{עוגןמ|לז}} '''מה יעשו בכתובתה''' <br> ק' ור' ותוס', ונדוניה שהכניסה שאחריותן אבעל, וקרויין כולן כתובתה, מדנכתבין בכתובתה:


{{עוגןמ|לח}} '''ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה''' <br> נכסי מלוג כמלבושיה ומה שירשה, שאינן באחריות הבעל:


{{עוגןמ|לט}} '''יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב''' <br> רק נכסי מלוג. ומיירי בעשה בה מאמר, דלב"ש ספק נשואה היא אז:


{{עוגןמ|מ}} '''נכסים''' <br> נכסי צאן ברזל:


{{עוגןמ|מא}} '''בחזקתן''' <br> בחזקת ב' היורשים, וזה לכ"ע, דלא פליגי רק בנכסי עלוג:


{{עוגןמ|מב}} '''וכתובה''' <br> ק' ור' ותוס' [עיי' פ"ד דיבמות]:


{{עוגןמ|מג}} '''הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע''' <br> דכתובת' רק על נכסי המת, וסבירא לי' מטלטלי משתעבדי לכתובה:


{{עוגןמ|מד}} '''וחכמים אומרים פירות המחוברים בקרקע שלו''' <br> בש"ס מקשי, והרי משועבדים לכתובתה, ומשני תני שלה וילקח בהן וקרקע ויאכל פירות:


{{עוגןמ|מה}} '''קדם הוא זכה''' <br> דס"ל מטלטלי לא משתעבדי לכתובתה רק בתפס מחיים דבעל. וה"ה דפליגי בכספים:


{{עוגןמ|מו}} '''כנסה''' <br> שבעלה:


{{עוגןמ|מז}} '''הרי היא כאשתו לכל דבר''' <br> שמגרשה ומחזירה:


{{עוגןמ|מח}} '''ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון''' <br> ר"ל רק לדבר זה אינו כאשתו, שאין נכסים משועבדים לכתובתה, רק בלא הניח המת כלים, אז כתובתה ק' מהשני [עי' יבמות פ"ד סי' י"ט]:


{{עוגןמ|מט}} '''לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן''' <br> והשאר שירשתי מאחי אמכר:


{{עוגןמ|נ}} '''אלא כל נכסיו''' <br> שירש מאחיו:


{{עוגןמ|נא}} '''גירשה''' <br> לאחר שיבמה:


{{עוגןמ|נב}} '''אין לה אלא כתובתה החזירה הרי היא כל הנשים''' <br> אף שלא נתן לה כתובתה עדיין, כל נכסיו משועבדים לכתובתה:


{{עוגןמ|נג}} '''ואין לה אלא כתובתה בלבד''' <br> דסד"א שיהיה לה ב' כתובות מבעל הראשון ומהשני:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}