עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/יבמות/ה" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''אין גט אחר גט''' <br> דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ"כ מה"ט בנתן אחיו ג"כ גט לראשונה וכ"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה:


{{עוגןמ|ב}} '''ולא מאמר אחר מאמר''' <br> דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח"כ, צריכה ג"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א"צ גט למאמר ב':


{{עוגןמ|ג}} '''ולא בעילה אחר בעילה''' <br> דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א"צ גט לבעילה שנייה:


{{עוגןמ|ד}} '''ולא חליצה אחר חליצה''' <br> דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה:


{{עוגןמ|ה}} '''כיצד''' <br> ר"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ"ע:


{{עוגןמ|ו}} '''צריבה הימנו חליצה''' <br> לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה:


{{עוגןמ|ז}} '''צריבה הימנו גט''' <br> למאמרו דאע"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע"י המאמר שמקודם אף שאח"כ חלץ או בעל:


{{עוגןמ|ח}} '''הרי זו כמצותה''' <br> דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות:


{{עוגןמ|ט}} '''צריבה גט''' <br> לבעילתו הפסולה:


{{עוגןמ|י}} '''חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל''' <br> ר"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל:


{{עוגןמ|יא}} '''נתן גט''' <br> או נתן גט או חלץ אחר בעילתו:


{{עוגןמ|יב}} '''אין אחר חליצה כלום''' <br> וה"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר"ע היא דס"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [אה"ע י"ח]:


{{עוגןמ|יג}} '''ואחת שתי יבמות ליבם אחד''' <br> שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו"ל עשה ותפס בה קדושין [אה"ע ק"ע י"ב י"ג]:


{{עוגןמ|יד}} '''כיצד''' <br> כיצד הדין בב' יבמות ויבם א':


{{עוגןמ|טו}} '''צריכות שני גיטין''' <br> גט לכל א' כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, דא"א ליבם א' מהן, כיון דגם חבירתה אגידא בי' ע"י מאמר, הו"ל בונה ב' בתים, ואפילו לאחר שגירש אחת אסור ליבם השנייה, דאז קם לי' בלא יבנה, מדהתחיל בגירושין:


{{עוגןמ|טז}} '''וחליצה''' <br> לאחת, ופוטרת צרתה:


{{עוגןמ|יז}} '''וגט בזו''' <br> דגט של הב' פסל את הראשונה, מדהתחיל בגירושין:


{{עוגןמ|יח}} '''צריכה גט''' <br> לבעלת המאמר:


{{עוגןמ|יט}} '''וחליצה''' <br> לאיזה שירצה ופוטרת צרתה:


{{עוגןמ|כ}} '''צריכות שני גיטין''' <br> זו למאמרו וזו לבעילה, ובגט לחוד לא נפקא בעלת ביאה, דביאה פסילה היתה:


{{עוגןמ|כא}} '''נתן גט ובעל''' <br> שעשה א' מאלו לצרת אותה שנחלצה תחלה:


{{עוגןמ|כב}} '''נתן גט וחלץ''' <br> שעשה א' מאלו השלש להצרה אחר שבעל חבירתה תחלה:


{{עוגןמ|כג}} '''אין אחר חליצה כלום''' <br> דמותר בקרובת שנייה ולא פסלה מכהונה כשחלץ לה [ועי' סי' י"ב], וה"ה דבבעל בתחלה, אין אחר ביאה כלום:


{{עוגןמ|כד}} '''בין שני יבמין ליבמה אחת''' <br> וכ"ש ב' יבמין בב' יבמות, די"א דצרה על האחין בכרת:


{{עוגןמ|כה}} '''חלץ''' <br> משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור"ל הא דתנינן לעיל [מ"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו':


{{עוגןמ|כו}} '''בין בתחלה''' <br> שקדם חליצה למאמר וגט:


{{עוגןמ|כז}} '''בין באמצע''' <br> כגון גט חליצה ומאמר:


{{עוגןמ|כח}} '''בין בסוף''' <br> כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א"צ גט, וכר"ע לעיל סי' י"ב:


{{עוגןמ|כט}} '''אין אחריה כלום''' <br> דלא נשאר זיקת יבמין עוד:


{{עוגןמ|ל}} '''באמצע ובסוף יש אחריה כלום''' <br> דמדהו"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}