עריכת הדף "תפארת ישראל - בועז/ראש השנה/א" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} [ובזה מתורץ קושית רבינו בטורי אבן. שהקשה מה כלל הוא זה. בשלומא בממון אפילו להחזיק אינן נאמנים. כגון ב' אומרים פלוני לוה מפלוני ק'. והנך אומרים לא לוה. אין בדבריהם כלים. אלא בדיני נפשות הכי ס"ד שכשיעידו ב' עדים שפלוני הרג, והנך אומרים לא הרג. נהרגהו הרי מדאורייתא כשירים הן. ולפע"ד גם בל"ז קשה דגם בממון משכח"ל דאין אשה כשרה והן כשירים להעדות. וכגון להריע שטרא אפומא. דמי גריעי הנך דכשרין מדאו' מבת רב חסדא [כתובות דפ"ה א']. ולפי דברנו ניחא. דהא דנחוש לדבריהן. ולא נעשה מעשה. לא מחשב כשרין לה: 

{{עוגןמ|ב}} [מכאן נ"ל ראי' חזקה דהילוך בשבת עדיף מרכיבה. אפילו חוץ מי"ב מיל. דהרי מתניתין במהלך לילה ויום מיירי. ודלא כרמג"א [רס"ו סק"ד]. ואי"ל שאני חמור דנמוך. דרגלי אדם למטה מי"ט [עי' שבת פכ"ד סי' ג']. וכן משמע קצת מדנקט חמור ולא בהמה סתם. עכ"פ על כרחך רק אורחא דמלתא נקט חמור. דאל"כ כמו דאשמעינן מתניתין הקל הקל בהילוך נגד רכיבה הו"ל לאשמעי' נמי הקל הקל ברכיבת סוס וגמל דעדיף טפי. אלא ש"מ דבכל גוונא הילוך עדיף]: 

{{עוגןמ|ג}} ונ"ל דמשום טלטול המזונות לר"ה אצטריך קרא, דאל"כ תחומין דרבנן, ואפי' חוץ לי"ב מיל י"א דרבנן [כא"ח ת"ו]. אמנם, אילה"ק מ"ש ממילה דכתיב נמי ביום אפי' בשבת [כשבת קל"ב א' ]. ואפ"ה ספק כגון נולד ביה"ש לא דחי, א"כ ה"נ דלמא דוקא בודאי אין עדים בב"ד מחללין, ולא במסופק, והרי לעיל [מ"ו] אפי' בודאי יש עדים שם מחללין משום ספק שמא יכשלו לע"ל. ואת"ל עכ"פ ספק דאורייתא לא גרע מודאי דרבנן דהיכא דהוי עשה דרבים דחי לאיסור דאורייתא [כברכות דל"ז ב'], וה"נ עשה דרבים ניהו לקדש ע"פ ראייה. ליתא, דדוקא לעשה דאורייתא דחי עשה דרבנן דרבים דמשחרר עבדו עובר אעשה, אבל ל"ת אין כח ביד חכמים לעקור רק בשב וא"ת [כיבמות ד"כ ע"ב], וכ"ש חלול שבת דהוא איסור כרת, דאפילו עשה דאורייתא לא דחי ללאו של כרת [כיבמות ד"ד א']. ותו שבת ויו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה [כפסחים דפ"ד א']. ונ"ל דהכא שאני דגלי קרא דאפילו ספק ניחל שבתא. דאל"כ, אין לך שום עדות החודש דליחל עלה שבתא, שלא יהא ספק שמא לא יצטרכו שם. להכי לא גמרינן מנה] [ועי' תוי"ט הכא]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}