עריכת הדף "תורת נתנאל/ל" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''קושיא על הרא"ש בפסחים ובחולין בענין פלוגתא דחזקיה ורבי אבהו''' 

'''שאלה.''' 

{{עוגןד|מתלמידי הוותיק הרב|'''מתלמידי''' הוותיק הרב}} מהור"ר זלמן עמריך דמ"ש בפראג. וז"ל, נקשיתי על הרא"ש בפסחים בפרק כל שעה סימן ב' ד"ה אמר חזקיה וכו' ובפרק גיד הנשה סימן <small>(ז')</small> [י"ז], וצל"ע מאוד, דמה שרצה לפסוק כחזקיה משום שהוא רבו דרבי אבהו, קשה מאוד, דהא בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ד) <small>(ע"ב)</small> אמר רב אשי סבר לה כרבי אבהו, וצריך לפסוק כוותיה דהוא בתרא. וגם האי דרשא דכל שתעבתי לך פסקו הפוסקים. וכיון שכן, אף ראייתו השני מחולין שנשחטו בעזרה אין ראיה כלל, דאף אי הוה כל התנאים והאמוראים הקודמים לבר מרבי יהודה ס"ל דאורייתא, כיון דלרבי יהודה אליבא דרבי אבהו לאו דאורייתא ראוי לפסוק כוותיה.

{{עוגןד|אלא דמעיקרא קשיא|'''אלא''' דמעיקרא קשיא}} נמי איכא, דיעיין מר ברש"י במקומו <small>(פסחים)</small> דף כ"ג ע"ב ד"ה חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא משמע דרבי אבהו ס"ל כרבי מאיר, מדקאמר דלא יאכל בין איסור אכילה בין איסור הנאה משמע, עיין שם. ולר"מ גופא ס"ל דאותו למעוטי חולין בעזרה, ול"ק הגמ' אלא אליבא דרבי יהודה, ע"ש ברש"י ד"ה איכא בינייהו. ומעתה כל התנאים דקאמר הגמרא דסברי כר"א ס"ל נמי כר"מ, ובפרט ר"ש כדקאמר הגמ' ורבי יוסי הגלילי, וכן רבי עקיבא לפי תירץ הגמרא, ואם כן כלהו ס"ל שפיר דגם חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא. וצ"ע מאוד על הרא"ש ועל מעדני מלך, ועל מעלות אדמ"ו נר"ו בספרו קרבן נתנאל, ועל כל הפוסקים שהביאו דברי הרא"ש בסימן ס"ה <small>(סעיף י')</small> ביורה דעה ולא הרגישו בזה. ונא אם יעיין בה ויעשה מלאכתו בכתביו ורוצה לחקוק על הספר לתרץ, יכתוב ויפרש בשמי.

'''תשובה.''' 

{{עוגןד|מה שהקשה על|'''מה''' שהקשה על}} הרא"ש, זה אין צריך לפנים הלא מסדר הש"ס שדברי רב אשי באים באחרונה שכן מסיק להלכה. איברא בסוגיא דכל הבשר רב אשי הוא הראש המדברים, וזה אינו רק כאלו אומר לר' אבהו יש לנו לימוד מרווח על בשר בחלב אך מסדר אח"כ הסוגיא שכל האמוראים ותנאים אשר יחשב כולהון ימאנו ויטריחו למצוא מבוא אחר משום דלית הלכתא כרבי אבהו, וק"ל.

{{עוגןד|אבל על הרמב"ם|'''אבל''' על הרמב"ם}} יש לו להשיב שהוא פסק בפ"ח מהלכות מאכלות אסורות הלכה ט"ו כרבי אבהו, ובפ"ט <small>(ה"ב)</small> שם פסק דבשר וחלב אסור באכילה מטעם אחר ושבק ילפותא דרב אשי. גם בספר המצות מצוה קפ"ו מייתי דרשה דרבי ישמעאל, וצ"ע.

{{עוגןד|ומה שהקשה חולין|'''ומה''' שהקשה חולין}} שנשחטו בעזרה דאורייתא לרבי מאיר, הרא"ש כתב דלא קי"ל כר"י נגד ר"מ, ולר"י צ"ל דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא, וקי"ל חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא, ואפי' ריח קושיא אין כאן. ובענין זה עיין שו"ת יד אליהו סימן נ"ו,  ע"ש.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}