עריכת הדף "תורת נתנאל/כח" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''תשובה והשגה לבני הרב הנ"ל''' 

{{עוגןד|מה שרוצה להביא|'''מה''' שרוצה להביא}} ראיה משלהי יבמות דלא חיישינן לשאלה. כשעסקתי בדין זה עלה ברעיוני לפשוט מעובדא דא, אבל אחר העיון אין דומה, דלאו דסמכי אסימנין, אלא ר"ל ניכרים דברי אמת דאם שקרה עדיפא לה לומר שחזר על בוריו והלך לדרכו ולקח עמו את שלו, ולמה לה למסר' כלים הללו. ועוד מ"ש בדרך אין לומר דרש"י פי' סמכו על הסימנים להך לישנא דסבר סימנין דאורייתא, מה מהניא ליה אכתי ניחוש לשאלה. אך איכא למימר דפירש כן להך שינויא דלא חיישינן לשאלה, וה"ט דנאיד מפירוש ראשון דלא חשבינן למסל"ת כיון ששאלו אי' חברינו.

{{עוגןד|ומה שבנית בנין|'''ומה''' שבנית בנין}} לסתור ראיות מהר"ל במ"ש הב"ח בתשובה לדייק דבכלים אפילו סימני מובהקים לא מהני דחיישינן לשאלה. על כל זה קשה, דה"ל לתנא לאשמועינן רבותא יותר דסימני גוף וט"ע בכלים לא מהני דחיישינן לשאלה, אלא ש"מ דלא חיישינן לשאלה, וראיות מהר"ל כראי מוצק. אמנם מה שכתבת לשנוי בכלים וחוורי וסומקי אמאי לא מוקי בכלים ארוך וגוץ, סייעתא לשו"ת מהר"י בן לב, דבר נאה ומתקבל הוא.

{{עוגןד|ומה שהשגת על|'''ומה''' שהשגת על}} שו"ת חכם צבי לכאורה תשובה נצחת, אמנם יש לתרץ דבריו שהוא אזיל בסברתי, דדווקא בעיגונא כתב כן אבל לא בגט, דבקל יכול לכתוב גט אחר, וק"ל.

{{עוגןד|ומה שהארכת וצללת|'''ומה''' שהארכת וצללת}} במים אדירים מפני קושיא זו, אמאי לא פריך נמי למאן דאמר דסימנין לאו דאורייתא אם כן חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן. איני יודע שנעלם ממך סוגיא דב"מ דלדידיה מתרצינן בעידי אוכף וס"ל דל"ח לשאלה, אבל למאן דאמר דאורייתא לדידיה על כרחך צ"ל דחיישינן לשאלה, אם כן אף בעידי אוכף נמי ניחוש לשאלה שהשאיל חמור לבעל האוכף.

{{עוגןד|תו מה שכתבת|'''תו''' מה שכתבת}} לתרץ קושיית' מאי פריך חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן, אימא חששא בעלמא מדרבנן היא דחיישינן לשאלה, ע"פ הריב"ש שכתב אם נשאת בלא פרצוף פנים תצא, ואי חששא היא מדרבנן אמאי תצא. שפיר סתרת בעצמך דס"ל כמו מים שאין להם סוף, ומה תאמר דבמשל"ס מצינו שהחמירו בו חכמים, משא"כ בחשש שאלה דלא מצינו בשום מקום דנאמר שהוא מדרבנן, מה זה לפי דברי הא דמשני חיישינן לשאלה מדרבנן ומש"ה תצא ומצינו שהחמירו רבנן בו. ועוד, לתירץ ב' דאיכא למימר הא דבמשל"ס תצא היינו אם נשאת בעבריינות כו', אם כן כך יש לנו לומר דהא דפסק הריב"ש נמי אם נשאת בעבריינות תצא. וה' האיר עיני בזה שהאמת אתי, דווקא בגט מחמרינן מפני חששא דרבנן ולא בעיגונא כמו דחזינן שהקילו הרבה חז"ל בענינא דעיגונא. וה' יצילינו משגיאות.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}