עריכת הדף "תורת נתנאל/יג" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''אם יש קפידא במשודכת שמתו שני חתניה''' 

'''שאלה.''' 

{{עוגןד|בתולת ישראל שעשה|'''בתולת''' ישראל שעשה}} אביה שידוכין עמה ומתו לה ב' חתנים אם יש קפידא שאסורה לשלישי.

'''תשובה.''' 

{{עוגןד|נראה בעיני דלית|'''נראה''' בעיני דלית}} ביה חששא וקפידא כלל, דגרסינן ביבמות דף ס"ד <small>(ע"ב)</small> נישאת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי לא תנשא דברי רבי, ופסק שם דבנישואין הלכה כרבי דבתרי זימנא הוי חזקה, וקאמר בנישואין מאי טעמא, רב הונא אמר מעין גורם, ורב אשי אמר מזל גורם, מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומת, אי נמי דנפל מדיקולא ומת.

{{עוגןד|ופסקו הפוסקים כרב|'''ופסקו''' הפוסקים כרב}} אשי דמזל גורם אפילו אירסה ומת, ופי' הרא"ש בשו"ת כלל נ"ג <small>(סי' ח')</small> פי' מזל גורם, נ"ל דהאשה מזלה רע גורם שאנשיה מתים, ודבר זה תלוי במזל כי חיי האדם ופרנסתן תלוי במזל, אם נולד בשעה שיש לו להיות עשיר או עני, והאשה כלואה בבית ואינה יכולה להתפרנס ע"י עצמה אם לא שהבעל מפרנסה ונגזר על אשה זו שימותו בעליה כדי שתחיה כל ימיה בעוני ואין מי שיפרנסה. אבל אין לפרש שנולדה באותו מזל שימותו בעליה, דלא מצינו בתלמוד שיהיה תלוי במזל אלא או עשיר או עני או אורך ימים וכיוצא בזה, אבל דברים אחרים אינו תלוי במזל, ע"כ. ולפי טעם זה, בקישור תנאים בעלמא דלא שייך טעם זה, אין בו חששא כלל לשום מאן דאמר.

{{עוגןד|אמנם ראיתי בשו"ת|'''אמנם''' ראיתי בשו"ת}} חוות יאיר סי' קצ"ז שכתב על הרא"ש, וז"ל, אבל אין זה מספיק דא"כ ארוסה דידהו בימי חכמי הש"ס דקי"ל ג"כ שאין לה מזונות מן הארוס נמי לא ניחוש, והרי לא קיי"ל הכי, רק גם בארוסה יש לה דין קטלנית כמ"ש באבן העזר סימן ט', ע"כ. ותמהני עליו, וכי מה ענין חיתון לאירוסין, דהא בארוסה קיי"ל ריש כתובות ובש"ע סימן נ"ו <small>(סעיף ג')</small> הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלת בתרומה, וא"כ בארוסה וודאי שייך נמי טעמי' דהרא"ש, משא"כ בקישור תנאים בעלמא שאין ב"ד שפוסקים לה מזונות מהחתן אפילו כשהגיע זמן ולא נישאו, ועיין בבית שמואל שם ס"ק ד'.

{{עוגןד|גם מה שכתב|'''גם''' מה שכתב}} בשו"ת טעם בהזוהר זהו לדעת רב הונא שאמר מעין גורם, אבל לא לרב אשי דקיי"ל כוותיה דסבר מזל גורם.

{{עוגןד|והרמב"ם כתב בפרק|'''והרמב"ם''' כתב בפרק}} כ"א מהלכות איסורי ביאה <small>(הלכה ל"א)</small> שאם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס, וכתב הרב המגיד שטעמו לפי שאין להוסיף על גזרות של דבריהם, ומשמע לא תנשא לכתחילה אבל דיעבד לא, וסובר שהקידושין ככניסה. נמצא לפי זה אין לנו להוסיף על גזירות של דבריהם ודי לנו מה שאמרו חז"ל בנשואין כרבי, וכולל ארוסה דהיא ככנוסה ולא יותר. גם בשו"ת הנזכר כתב אילו אירע הדבר בבני שנדבר לו שידוך כזה לא נמנעתי, ודו"ק.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}