עריכת הדף "תוספתא/מעשר שני/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודהו כשער מקומו אמר ר' יהושע בן קרחה בד"א בשל דמאי אבל בשל ודאי פודין אותו כשער הזול.

{{עוגןמ|ב}} פודין מעשר שני כשער הזול כמו שחנוני לוקח [ולא כמו שהוא מוכר ר"ש בן אלעזר אומר כמו שחנוני לוקח באותו המין] הפורט [דינר כסף] למעשר שני כמו שחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר המצרף דינר [זהב] למעשר שני כמו ששולחני פורט ולא כמו שהוא מצרף היה מוליכו ממקום למקום ומשתכר עליו על שויו רבע דברי ר' יהודה [רא"א] עד דינר מע"ש [אין לו דמים דין הוא] שיאמר הוא וחומשו מחולל על איסר זה.

{{עוגןמ|ג}} מעשר שני שאין דמיו ידועים נפדה ע"פ שלשה לקוחות ולא ע"פ שלשה שאין לקוחות אפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים כופין את הבעלים לפתוח ראשון [אם] אמר הרי הוא שלי [באיסר] יכול לחזור בו זה חומר בהקדש מבמעשר שני.

{{עוגןמ|ד}} אין פודין מע"ש אכסרה [אלא מעות] כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר.

{{עוגןמ|ה}} [סלע] כמה תהא חסרה ולא יהיו מחללין עליה מע"ש לסלע ארבע איסרות ולדינר איסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר לסלע ארבע פונדיאות ולדינר פונדיון רש"א סלע שמונה פונדיאות ודינר שני פונדיאות יתר על כן מחללה בשוויה [סלע] עד שקל ובדינר עד רובע פחות מכן אפי' איסר אין רשאין להחל עליה היתה יוצא לסימון בסלע ולמטבע בשקל לסימון בשקל ולמטבע בסלע אין למע"ש אלא כשער המטבע.

{{עוגןמ|ו}} המוכר פירות לחבירו ונמצאו טבלים רץ אחריו לתקנן לא מצאו בידוע שהן קיימין צריך לעשר על ידו אם בידוע שאין קיימין אין צריך לעשר על ידו ספק שהן קיימין ספק שאינן קיימין מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהם.

{{עוגןמ|ז}} המוכר פירות לחבירו המוכר אומר טבלים מכרתי לך והלוקח אומר מתוקנין מכרת לי כופין את המוכר לתקן [את שלו] הרי שלקחו של בית המלך את גרנו אם מחמת החוב צריך לעשר על ידו אם מחמת אונס אין צריך לעשר על ידו.

{{עוגןמ|ח}} האוכל פירות מעשר בין בשוגג בין במזיד יזעק לשמים דברי [רבי ר"ש בן גמליאל] אומר בשוגג יזעק לשמים במזיד יחזרו דמים למקומן.

{{עוגןמ|ט}} [האוכל טבל] של חבירו משלם לו דמי [מעשר] טבלו דברי רבי ר' יוסי ב"ר יהודה אומר דמי חולין שבו.

{{עוגןמ|י}} ישראל שאכל פירותיו בטבלו אף ע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר [בהן תרומה] אין לכהן בהן אלא עד שירימו וכן בן לוי שאכל מעשרותיו בטבלו אע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר בהן {{ממ|במדבר י״ח:כ״ד}} וזה אשר ירימו לה' אין לך בהן אלא עד שירימו.

{{עוגןמ|יא}} המביא פירות מן הגורן לעיר הפריש תרומה ונתנה לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני [ונתנו לעני] אין מחשב עמהן דמי הבאה אבל אם קרא להן שם בגורן הרי זה מחשב עמהן דמי הבאה.

{{עוגןמ|יב}} המוכר פירות לחבירו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלין הם בשר בכור הוא יין נסך הוא מה שאכלו אכלו ויחזיר להן את הדמים ר"ש בן אלעזר אומר דבר שהנפש קצה בו מה שאכלו אכלו ויחזיר להן את [השאר] דבר שאין הנפש קצה בו מה שאכלו אכלו וינכה להן מן הדמים.

{{עוגןמ|יג}} אין פודין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואין [מפרישין] מע"ש בירושלים בזמן הזה [ואין מחללין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואין מוכרין מע"ש בירושלים בזמן הזה] ואין מוציאין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואם הוציא הרי אלו ירקבו [מחללין] מעות על פירות בירושלים בזמן הזה ב"ש אומרים זה וזה מעשר שני וב"ה אומרים המעות כמות שהיו והפירות כמות שהיו.

{{עוגןמ|יד}} ב"ה אומרים מפריש אדם מעשר ראשון של דמאי ותורמו ואוכלו ואין צריך להפריש שני בש"א צריך להפריש שני [הורם השני הורם הראשון] הורם הראשון לא הורם השני והלכה כדברי [ב"ש].

{{עוגןמ|טו}} ראה אחד שהפריש מעשר שני נאמן על הראשון דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים נאמן על הראשון נאמן על השני אינו נאמן על השני אינו נאמן על הראשון.

{{עוגןמ|טז}} הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ואכלן על אותו המין נאמן על מין אחר אינו נאמן דברי ר"א וחכ"א אף על אותו המין אינו נאמן לא כל הימנו שיתקין את עצמו ויבא ויקלקלנו.

{{עוגןמ|יז}} האומר מע"ש שבחפץ זה מחולל על איסר זה ולא קבע לו מקום ר"ש אומר קרא שם וחכמים אומרים עד שיאמר לצפונו או לדרומו מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור' יהודה ור' יוסי שנכנסו אצל בעה"ב לכזיב אמרו [לא] נדע היאך בעה"ב הזה מתקן את פירותיו כיון שהרגיש בהן הלך והביא לפניהן דלוסקיא מלא דינרי זהב אמרו לו היאך אתה מתקן את פירותיך אמר להם כך וכך אני אומר מעשר שני שבחפץ זה מחולל על איסר זה אמרו לו צא ואכול את פירותיך השתכרת במעות אבדת נפשות.

{{עוגןמ|יח}} חבר שמת והניח פירות אפילו באותו היום כנסן הרי הן בחזקת מתוקנין.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>