עריכת הדף "תוספות ר"י הזקן/קידושין/סד/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

נשבית ופדיתיה והרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה אינו נאמן ובגמ' מפרש:

'''רישא נאמן לפסלה לכהונה כשהיא קטנה וגבי גדולה או שבויה אינו נאמן לפסלה לכהונה.''' רישא בידו לקדשה לאחד ויתן לה גט והיא פסולה לכהונה הלכך נאמן דמה לו לשקר איבעי פסיל לה:

'''סיפא לאו בידו.''' לא לקדשה משגדלה ולא למסרה בידי עובדי כוכבים:

'''נהי דבידו לקדשה לקבל הקדושין ממי שבא לקדשה.''' בידו לגרשה והגירושין פוסלין אותה לכהונה. וקדושין עצמן אינו בידו אלא מחלקו ממי שירצה ליתן:

'''הימניה רחמנא בין לאסור בין להתיר [לאיש] אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר לזה התירה הלכך כי אמר קדשתיה נאמן לאוסרה וכי אמר גרשתיה נאמן להתירה לכל העולם ומיהא אסורה לכהן וקרא בנערה משתעי ולא בבוגרת ומ"ה אינו נאמן אפי' בנשואין כשהיא בוגרת.''' ולנשואין הימניה רחמנא כלומר היתר או אסור הבא מחמת נשואין אבל לומר שבויה היא לא הימניה:

'''יש לי בנים ואין אשתו זקוקה ליבם.''' נאמן ואפי' מוחזק לן דאית ליה אח כדאיתא ביש נוחלין. יש לי אחים ואשתו זקוקה ליבם ועד הנה היתה בחזקת שאינה זקוקה. בשעת קדושין לא אמר לה על מנת אלא אמר לה שיש לו בנים או שאין לו אחים כדי שתרצה לו שלא תדאג מן היבום:

להתיר כלומר ממה שאמר בשעת קדושין ואינו נאמן ממה שאמר בשעת מיתה:

'''אף לאסור אלמא אע"ג דאמר בשעת קדושין אין לי אחים הואיל ובשעת מיתה אמר יש לי אחים נאמן וכ"ש אם לא דבר כלום עד עתה דנאמן כי אמר יש לי אחים.''' ומאחים מקשה דאילו מבנים מצינן למימר דנאמן כל כמה דלא הדר ביה מדבוריה קמא ודאי בשעת קדושין קושטא קאמר שלא יהיה זה העון תלוי בו אבל מתני' שלא אמר בשעת קדושין יש לי אחים כי אמר השתא יש לי אחים לצעורה ולמיסרה קא מכוון. ודעת אביי דכ"ש היא. הלכך לפום האי טעמא אע"ג דמוחזק לן באחי ואמר אין לי אחים בשעת מיתה נאמן הואיל ובידו לגרשה כדגרסי' ביש נוחלין ההוא דמוחזק לן דלית ליה ואמר בשעת מיתה דלית ליה אמר רב יוסף למאי נחוש לה חדא דהא מוחזק לן דלית ליה אחי. ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי מדקאמר ועוד ש"מ דה"ק ועוד אפי' מוחזק דאית ליה אחי ור' ישמעאל כתב שם (כאן). ור' נתן אמר אף נאמן (מדברים שהיא אוסרה) ואע"ג דמכחיש עצמו קאמר ר' נתן דנאמן בשעת מיתה לאסרה כ"ש במתני' דליכא הכחשה. ושני רבא דהיא הנותנת שיהיה נאמן ומתני' וברייתא כולהו מיירי בחד גוונא דלא מוחזק לן באחי ולא בבני. ואקשי אביי דכ"ש הוא אלא ודאי בתרי גוונא איירי דמתני' דקאמר דאומר יש לי אחים אינו נאמן איירי דלא מוחזק לן באחי. הלכך אינו נאמן שרוצה לאוסרה ולאו כל כמיניה. ורישא דקאמר יש לי בנים נאמן אע"ג דאית ליה אחי ולא מוחזק לן [בבני] דנאמן מטעם הואיל ובידו לגרשה כדאיתא ביש נוחלין ואע"ג דקאמר התם דלא מוחזק לן באחי. הכי פירושא. אי מהתם ה"מ דרישא דומיא דסיפא מה סיפא דלית ליה אחי אף רישא דלית ליה אחי וכו'. הלכך באמר יש לו בנים נאמן הואיל ובידו לגרשה ואע"ג דבעל שאמר גרשתי את אשתי דבידו לגרשה חולצת ולא מתייבמת שאני התם דקא מרע לנשואין והואיל וחזינן לה דיתבא תותי בעלה ולא נפק עלה קלא דאיגרשא משום דבידו לגרשה לא מהימנינן ליה אלא לחומרא. אבל יש לי בנים דאמלתא אחריתי קא מסהיד לא מרע להו לנשואין משום דבידו לגרשה מהימנינן ליה בין לקולא בין לחומרא:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}