עריכת הדף "תוספות הרי"ד/פאה/א/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מתניתא}} לא אמרה כן אלא הכל לפי גודל השדה כו'.''' עי' בפנים מה שמבואר בשנו"א ז"ל ולפי הנראה גרס במתניתין לפי רוב העניים ולפנינו גרסינן במשנה ולפי העניים. אך בנוסחת המשניות גרסינן רוב העניים. והרמב"ם ז"ל פ"א ממ"ע כתב וז"ל ז"ל כיצד שדה שהיא קטנה ביותר שאם הניח ממנה אחד מששים אינו מועיל לעני הר"ז מוסיף על השיעור וכ' התוי"ט ז"ל דע"כ הרמב"ם ז"ל מפרש הכל לפי גודל השדה דתני במתניתין הוא לענין הוספה כלומר דמוסיף לפי גודל השדה ומפרש גודל השדה לכלול גם הקטנה וכאילו אמר התנא לפי איכות השדה אם גדולה או קטנה עכ"ל ז"ל מזה מוכרח דאינו מפרש כשנו"א ז"ל דלפי רוב השדה ולפי רוב העניים הוא לחומרא דיוסיף לפי הרוב ויהי' מוכרח ממתניתין דפליג על ר"ש ז"א אליבא דהרמב"ם ז"ל דלדידי' ז"ל מתפרש רוב עניים וגודל השדה איכות השדה והעניים אם קטנה או גדולה או עניים מועטין או מרובים לפ"ז לא משמע ממתניתין דפליג על ר"ש דדרש לקולא של בעה"ב. ועוד קשה לי מאד בגמ' דקאמרינן מתניתא ביתר מכשיעור אבל בכשיעור אומרים לו הבא גמלים וטעון מנ"ל דילמא הברייתא ר"ש היא ואף בכשיעור אין אומרים לו הבא גמלים וטעון אם עניים מועטין ושדהו מרובה דאז צריך העני לטעון על הגמלים אז אין אומרים לו הבא גמלים וטעון אלא פוחת מן השיעור אליבא דר"ש כדעת השנו"א ז"ל. ע"כ נראה לפענ"ד דלהרמב"ם ז"ל מתפרש כך דשדהו מרובה ועניים מועטין נותן לפי שדהו הוא לענין הוספה דיתן ההוספה לפי ערך השדה ואם שדהו מועטת ועניים מרובים מוסיף לפי עניים. ור"ש דרש לקולא דשדהו מרובה ועניים מועטין יוסיף לפי העניים. ובהיפוך מוסיף לפי השדה. אבל על שיעור ס' לא פליג ר"ש ואפילו עני אחד על שדה גדולה יתן השיעור ס' ואז אומרים לו הבא גמלים וטעון רק דנחלקו בענין הוספה לבתר מי אזלינן וקאמר הגמ' מתניתא לא אמרה כן אלא (פליגי על ר"ש) הכל לפי גודל השדה ולפי העניים (דלא אזלינן בההוספה בשדה מרובה ובעניים מועטים) פי' לא כמר ולא כמר דהיינו בשדה מרובה ועניים מועטין דלהת"ק מוסיף לפי השדה ולא יוסיף שבולת אחת לפי עני האחד אלא לפי השדה יתן ההוספה (רק שאין אומרים לו הבא גמלים) ולר"ש מוסף רק לפי העני וכן בשדה מועטת ועניים מרובים לת"ק צריך להוסיף לפי העניים ולא די בשבולת אחת על הרבה עניים ולר"ש יוסיף רק לפי השדה ולפי ערך השדה די בשבולת אחת ע"ז קאמרינן דמתניתא לא אמרה כן לא כמר ולא כמר אלא הכל לפי רוב השדה ולפי רוב העניים ולפי הענוה פי' דאזלינן בתר תרווייהו ולא משערינן לעולם בשדה לחוד או בעניים לחוד אלא לעולם משערין בתרווייהו ותמיד אזלינן בתר תרווייהו ומסתכלין ערך השדה והעניים כגון אם שדהו מרובה ועניים מועטין נותן לפי ריבוי השדה לפי ערך העניים ותוספת דשדה מרובה לפי ערך השדה לא שוין לעולם ההוספה של ערך שדה מרובה שבשנה הזאת מוסיף לפי השדה לפי ערך העניים שנמצא בשנה הזאת ושנה אחרת מוסיף לפי שיעור תוספות ערך של שדה מרובה לפי העניים הנמצאים כעת ולעולם לא אזלינן בתר השדה לחוד או עניים לחוד אלא תמיד אזלינן בתר תרווייהו ודוק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>