עריכת הדף "
תוספות הרי"ד/כתובות/ה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מיסבר}} סבר ר"י אין פוחתין כו'.''' עיין בפנים בדברינו שמבואר ע"כ שיטת הר"י מיג"ש ז"ל ושיטת הר"י מג"ש ז"ל מוכרח הוא בע"כ דס"ל לר"י דע"כ נבעלת בלא כתובה כלל הוי בעילתה בעילת זנות דהא הכתובה שייכא להבעילה שהרי דמי בתולים היא וע"כ אי איפשר שלא ישאר לה מנה שהוא דמי בתולים ואין להקשות התינח בתולה אבל אלמנה קשיא מדוע צריך גבי אלמנה להשאיר נ' זוז אבל ז"א כיון דבתולה ע"כ צריכה ק' זוז דמי בתולים ממילא צריכה אלמנה חמשים חצי' בתולה וכ"כ הק"ע ז"ל לפי דרכו הסברא הזאת ובאמת הסברא הזאת הוא ירושלמי מפורש בפ"א ה"ב והכי גרסינן שם עד כדון בתולה אלמנה א"ר חיננא די' לאלמנה שתטול מחצית בתולה ע"כ עי"ש דמפורש דאי איפשר לאלמנה ליגרע ממחצית בתולה ע"כ ס"ל לר' יהודא כיון דאי איפשר ליגרע לבתולה ממנה משום דשייכי לביאה דהוא דמי בתולים א"כ בע"כ שאין לגרע לאלמנה מנ' ולמדנו מתורתו של הר"י מג"ש ז"ל דע"כ אף לר"י אין לפחות לבתולה מק' ולאלמנה מנ' משום דק' דבתולה דמי בתולין הוא ועפ"ז יש לתרץ קושית הש"ך ז"ל בחו"מ סי' קצ"ח דכתב שם על הא דפסק הרמ"א ז"ל דאם התנו בהדיא דנקני דקנה דקשה כיון דתקנו חכמים דאין מעות קונות הוי מתנה על מה שכתוב בתורה וראי' ממה דגרסינן במס' כתובות דף נ"ו ע"א דאף בדבר של ממון אם מתנה על דבר שתקנו חכמים תנאו בטל דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה כו' פשיטא דאינו יכול להתנות לעשות קנין מדבר שאיני קנין וכה"ג כתבו התוס' ז"ל וז"ל והא דתנן ביש נוחלין האומר פלוני יירש במקום שיש בת כו' דהתנה עמשב"ת דהתם ה"ט דאינו יכול לאמר פלוני יירש כו' ומסיק הש"ך ז"ל דכן מפורש בריטב"א ז"ל במס' קידושין וז"ל והוי יודע שכל מקום שאמרו חכמים אין קנין מן הקנינים אע"פ שפירש המוכר והלוקח שיקנה בו אינו קונה והרי הוא כאילו אמר שיקנה באמירה בעלמא כו' עכ"ל ז"ל ולכאורה הוי קושיא עצומה על מרן הב"י והרמ"א ז"ל מגמ' מפורשת הזו ותירץ הקצוה"ח ז"ל דמוכח מגמ' מפורשת כדעת השו"ע דהא גרסינן בפ' הלוקח עובר גבי קונה מן העכו"ם דהתנה עמו שיקנה במשיכה עי"ש וא"כ מוכח דאפילו למ"ד משיכה אינו קונה בעכו"ם מ"מ מהני תנאה וא"כ מוכח דכל מידי דהוי קנין בשום מקום מהני תנאה שיהי' מועיל וה"ה בקנין כסף לדידן כיון דהוי קנין בעכו"ם לדעת כמה פוסקים ז"ל וכן בקרקעות בודאי כסף קונה מהני תנאי שיהי' נקנה בקנינו עכ"ל ז"ל וראי' נכונה היא אף דהתם הוי משיכה דלא קנה בעכו"ם מדאורייתא בכ"מ ולא הוי מועיל התנאי אף לר"י דכל עיקר דמועיל בדבר שבממון הוא מתורת מחילה ולא שייך זאת בקנין כדכתב הש"ך ז"ל הנ"ל ואעפ"כ ראינו דמהני התנאי בקנין משום דמצינו קנין כזה בעלמא וע"כ דהב"י והרמ"א ז"ל לא כתבו כן רק בקנין כסף דמעשה הזאת מועיל בעלמא ורק כאן לא מהני ע"כ מהני התנאי ומתורץ קושית הש"ך ז"ל ממתנה עמשכב"ת ולא קשה מהך סוגיא דמס' כתובות דף נ"ו דבתקנתא דרבנן לא מהני תנאי אף בדבר שבממון משום דהתם תיקנו רבנן שלא יהא אשה בלא כתובה ע"כ לא מהני תנאה וכן בכ"מ שאמרו רבנן דלא הוי קנין לא מהני תנאה כמו אם יתנה שיקנה באמירה אבל במקום דלא אמרו רבנן דלא הוי קנין אלא דבאמת הוי קנין בעלמא רק דאמרו רבנן בדבר זה דלא מהני הקנין יכול שפיר להתנות דאהני הקנין ע"כ לא קשה מסוגיא דכתובות אסוגיא דבכורות עי"ש ולכאורה קשה בסוגיא דכתובות בשלמא אם הי' מתנה שתהי' בלא כתובה כלל שפיר ניחא דהא אין אשה בלא כתובה אבל כשמתנה עם הבתולה שתהא כתובתה מנה למה לא מהני הא איכא כתובה בשום מקום כתובת מנה דהא בעלמא מהני כתובת מנה ורק בבתולה אמרו רבנן דלא מהני וכיון שכן יכול להתנות שיהא מועיל כבעלמא וכיון דבעלמא איכא כתובה כזאת צריך להיות מועיל התנאי וא"כ לפ"ז קושיא מסוגיא דכתובות לסוגיא דבכורות אבל לפי תורתו של הר"י מג"ש ז"ל דכתב דמנה דבתולה שייך להביאה דהוא דם בתולין ואינו יכול להתנות ע"ז משום דהוי מילתא דאיסורא דהוי בעילתו בעילת זנות אם כן מצינו לפי זה דהמאתים של הבתולה מנה אחד הוא משום בתולין ומנה השני הוא ככל כתובה דעלמא נמצא לפי זה כשכתב לה מנה ל"ל דיתקיים התנאי שאהני מנה כמו בכתובה דעלמא ז"א דממ"נ אם המנה הזה הוא מנה דעלמא א"כ לא כתב לה מנה דדמי בתולין והוי בעילתו בעילת זנות ואי המנה הזה הוא מנה דדמי בתולין א"כ התנה על מנה דעלמא שתמחול לו ואינו נותן לה מנה דעלמא כלל ומה שנתן לה מנה הוא לאו מנה דעלמא אלא מנה דבתולין ואינו נותן לה מנה דעלמא כלל דהאי מנה לחוד והאי מנה לחוד א"כ שפיר הוי מתנה עמשב"ת וע"כ לפי שיטת הש"ס דילן מוכרח הוא דע"כ מנה דבתולה הוא דמי בתולין ושייכה לביאה ובל"ז הוי בעילתה בעילת זנות וע"כ אינה יכולה לכתוב לו קבלתי ממך הכל וכיון דשיטה זו שיטה מוכרחת היא ע"כ דגם הירושלמי סובר כן דאל"כ יקשה קושית הר"י מג"ש ז"ל דלמה לא נקט והיא כותבת התקבלתי ממך הכל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף