עריכת הדף "תוספות/שבועות/מג/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

'''{{עוגן1|וכל}} בהמה לשמור חזר וכלל.''' אע"ג דבריש ת"כ קאמר מפרט וכלל כיצד ומייתי האי קרא לסימנא בעלמא הוא דנקטיה דהכא כלל ופרט וכלל הוא:

'''{{עוגן1|כבצורות}} דמיין.''' נראה דלענין שבת לכ"ע לאו כבצורות דמיין וכמחוברות דמו דגמר מקצירת סממנין שהיתה לאחר שעומדין ליקצר ולענין בעל חוב כיון דלא צריכי לארעא לכ"ע כבצורות דמיין כדמוכח בפרק נערה {{ממ|[[בבלי/כתובות/נא/א|כתובות דף נא.]] [[תוספות/כתובות/נא/א|ושם]]}} גבי הא דאמר רב יוסף זיל הב לה מתמרי דעל בודיא דפריך סוף סוף כל העומד לגזוז כגזוז דמי ואי הוה שייך לפלוגתא דהכא מאי קשיא ליה דלמא כרבנן סבירא ליה מיהו ר"ח פירש דהוי כר"מ דקיימא לן הכי משום דבפרק הכונס {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/נט/ב|ב"ק דף נט:]] [[תוספות/בבא קמא/נט/ב|ושם]]}} פסקינן כר"ש דאמר אכלה' פירות גמורים משלמת פירות גמורים כדמפרש טעמא בגמרא דכי אמר רחמנא ובער בשדה אחר שום זה לא יהא אלא על גב שדה אחר ה"מ מידי דצריך לשדה הני כיון דלא צריכי לשדה בעינייהו בעי לשלומי אלמא דכתלושין דמו:

'''{{עוגן1|אלא}} על דבר שבמדה כו'.''' פריב"א דנ"ל מההיא דדרשינן בריש מרובה {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/סג/ב|ב"ק דף סג:]] [[תוספות/בבא קמא/סג/ב|ושם]]}} שלמה למעוטי דבר שאינו מסוים והיינו שלא במדה ובמשקל ובמנין ומיהו י"מ שם פירוש אחר דאתא לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז כדאמרינן בהזהב {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מז/א|ב"מ דף מז.]]}} גבי קנין מה נעל דבר המסוים אף כל דבר המסוים לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז דלא:

'''{{עוגן1|זה}} אומר עד הזיז.''' למ"ד הילך פטור {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ד/א|ב"מ דף ד.]]}} צריך להעמיד כגון שזה עצמו שמודה אינו בעין:

'''{{עוגן1|ליפלוג}} וליתני בדידיה.''' דבלאו הכי מיירי סיפא בבית זה דבבית סתם אפילו עד הזיז עד החלון אין דבר שבמדה:

'''{{עוגן1|אלא}} אמר רבא.''' וא"ת ואמאי לא חשיב בית זה מלא דבר שבמדה דכיון דאמר ליה בית זה מלא וזה מחזיר לו חסירה נראית חסרונה והרי הוא כזה אומר עד הגג וזה אומר עד הזיז וי"ל דבשאין חסירה אלא מעט מקריא מלאה ואין ידוע מה ביניהם אי נמי בעינן שיזכיר מדה בהודאתו:

'''{{עוגן1|לאו}} לאתויי בית זה מלא.''' ואם תאמר ודלמא לאתויי בית סתם דאכתי לא תנא ליה דטעמא דפטורא ברישא הוי משום דמה שהודה לו לא טענו כדפירש ובית סתם הודה לו מה שטענו וי"ל דלשון שיטעננו משמע שניכרות טענותם וידוע מה שביניהם והיינו נמי לישנא דרבא גופיה ולשון ויודה משמע שמזכיר בהודאתו מדה אבל קשיא אמאי תני זה הכלל הא לא שייך לרישא דהוי מה שטענו לא הודה לו ולמאי דמוקי לה במנורה של חליות ניחא דברישא אפילו של חליות פטור אף על גב דהודה לו מה שטענו דבעינן דבר שבמדה והשתא ניחא נמי דמייתי בזה הכלל בית זה מלא דלבית סתם לא איצטריך דמרישא שמעינן לה כיון דלא הוי דבר שבמדה:

'''{{עוגן1|ויוציא}} הלה את הפקדון.''' פירש בקונטרס שמא לא דקדק זה בשומא ויפסלנו לעדות ולשבועה וכן פר"ח כאן אבל בריש המפקיד {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/לד/ב|ב"מ דף לד:]]}} הקשה לדברי המפרש כן וכי עבדינן תקנה לרשיעי אלא טעמא שמא יוציא הלה הפקדון ונמצא שבועת לוה לבטלה [וע"ע תוס' ב"מ לד: ד"ה שמא]:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}