עריכת הדף "תוספות/סוכה/מח/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

'''{{עוגן1|רגל}} בפני עצמו.''' דאין יושבין בסוכה קרבן לעצמו שאינו בסדר פרי החג דא"כ היו בו ששה פרים ברכה לעצמו את יום שמיני חג העצרת הזה ובתוספתא משמע שמברכין את המלך דה"ג בה ברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך כך פי' בקונט' והשתא לא הוי כי ההוא דתניא לעיל דאמרינן כשם שחג טעון שיר קרבן ברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה ורבינו תם מפרש ברכה דהכא ברכת המזון ותפלה כי ההיא דלעיל ורגל בפני עצמו לענין שטעון לינה ורבינו חננאל מפרש לענין [שידחה] אבילות משום דאמרי' פרק בתרא דמועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/יט/א|דף יט.]]}} דהקובר את מתו שבעה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שלשים וזימנין דליכא שבעה קודם לרגל ואפ"ה בטלה הימנו גזרת ל' משום שמיני עצרת ורבינו תם עצמו יסד במעריב של שמיני עצרת קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי דהא פרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/ב|דף כד:]] ו[[תוספות/מועד קטן/כד/ב|שם]]}} אמרי' יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום וברכת המלך לא בעי למיתני משום דצריך למיתני דומיא דברכה של ז' ימי החג שיר שהיו אומרים מזמור שלם משא"כ בשאר ימי החג שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו היום וחציו למחר כך מפרש ר"ת כדאיתא בשילהי החליל {{ממ|[[בבלי/סוכה/נה/א|לקמן דף נה.]]}} דמותיב בה סימנא הומבה"י ולעיל פירשתי שהיו אומרים למנצח על השמינית:

'''{{עוגן1|פוחת}} בה ארבעה.''' טפחים ופוסלה כך פי' בקונט' ותימה מה שיעור הוא זה בארבעה והלא אויר פוסל בשלשה בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה בין באמצע כדמוכח שילהי פ' קמא {{ממ|[[בבלי/סוכה/יז/א|דף יז.]]}}:

'''{{עוגן1|מדליק}} בה את הנר.''' פירשנו לעיל פרק הישן {{ממ|[[בבלי/סוכה/כט/א|דף כט.]] ו[[תוספות/סוכה/כט/א#ואמרי|שם בד"ה ואמרי לה]]}}:

'''{{עוגן1|שער}} המים.''' מן השערים הדרומיים שבעזרה הוא דתנן במס' מדות {{ממ|[[משנה/מדות/ב#ו|פ"ב מ"ו]]}} שערים הדרומיים סמוכים למערב וקחשיב שער המים וקתני למה נקרא שער המים שבו מכניסין צלוחית המים של ניסוך המים בחג:

{{הערה|{{צבע גופן|אפור|המוסגר}} שייך ל[[תוספות/סוכה/מח/ב|ע"ב]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}('''{{עוגן1|וחוזרין}} על העקב.''' לא כמו שפי' בקונט' משום שלא ירבה בהילוך בחנם דא"כ כשהיא בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא דחזרתן על העקב הוי דרך ימין:

'''{{עוגן1|ועולת}} העוף כשרבתה במזרח.''' ברייתא זו כולה משנה שלימה היא במסכת זבחים פרק קדשי קדשים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סג/א|זבחים דף סג.]]}} והתם דייק מדקא אמר כשרבתה במזרח מכלל דמקומה במזרח ועל חנם נקט טעמא מן הדיוק דבהדיא תנן התם {{ממ|[[בבלי/זבחים/סד/ב|דף סד:]]}} עולת העוף כיצד היתה נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית:){{הערה|עד כאן שייך לעמוד ב'.}}

'''{{עוגן1|שני}} ספלים של כסף.''' תימה דתנן במנחות פרק שתי הלחם {{ממ|[[בבלי/מנחות/צט/ב|דף צט:]]}} שתי שולחנות היו באולם אחד של כסף ואחד של זהב על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין אפי' סילקוהו מעל שלחן הזהב בהיכל לא היו יכולים להורידו ולהניחו בשל כסף וא"כ הכא שהיו ממלאים בצלוחית של זהב היאך היו מנסכין בספלין של כסף וכי תימא בצלוחית שאינה מקודשת היו ממלאין לא היא דגבי חבית כשנתמלא מע"ש קתני מתני' שאינה מקודשת כדמפרש טעמא בגמרא אבל צלוחית שהיו ממלאין בחול היתה מקודשת וי"ל דספלים היו קבועים בסיד ולא כלים נינהו דנחשבין כגופו של מזבח והרי הם כלבונה שהיתה בבזיכין של זהב שהיו מקטירין על המזבח:
{{שומר דף בבלי|כמין}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}