עריכת הדף "תוספות/נזיר/סה/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''אמר רבא בדק.''' ומצא גם השני ופנה בדק ואשכח ובדק עוד ומצא ג' לא [האי] מפני לגבי ב' דאיגלאי מילתא שבמתכוון קברוהו כדי {{ממ|לא}} לישאר [שם] ולא הני תרי מפנה לגבי חד א"צ שיפנה שנים ויחזיר לגבי חד אצל השלישי למקום שהיה בו קבר ואית דגרסי הכא ומשוי להו שכונת קברות פי' שיהיה בודק משם ולהלן עשרים אמה:

'''איכא דאמרי כיון שניתן רשות לפנות.''' שכבר פינה קודם שידע ששלשה הם אף השלישי מפנה למקום שירצה דבאחד לא נתקן שכונת קברות וקצת קשה אם הלכה היא ושמא כל זה מן ההלכה: ולישוינהו שכונת קברות ומשני אמר ר"ש בן לקיש עילא מצאו וטיהרו כל א"י ואין להחזיק טומאה ולהחמיר:

'''בדק מכ' אמה ולא מצא מאי.''' דלאחד מן הרוחות מי אמרי' כי היכי דלרוח זה לא מצא לא יהא זה זקוק לבדוק לשאר הרוחות מדברות זו ליכא או לא:

'''אמר רב משרשיא שכונת קברות.''' כלומר שכונת קברות של שלשה שנמצאו כבר יש לו אבל לא יצטרך יותר לבדוק מאי טעמא עילא מצאו וטיהרו את א"י אית דמפרשי בדק ולא מצא מאי מהו שיהא לחפור בעומק עד שיגיע לסלע לבתולה:

'''כל ספק נגעים בתחילה עד שלא נזקק לטומאה טהור.''' דאוקמיה אחזקתיה ובמסכת נגעים {{ממ|פ"ה מ"ד}} מפרש כיצד שנים שבאו אצל כהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע לסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע [איזה מהן] פשה טהור: 

'''משנזקק לטומאה.''' התם מפרש כיצד שנים באו אצל כהן בזה כסלע ובזה כגריס לסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה [כסלע] ועוד טמאין לסוף בזה ובזה כסלע ואינו יודע איזה מהם כיהה שניהם טמאים עד שיחזיק לשניהם להיות כגרים דכל חד אוקמיה בחזקת טומאה:

'''מנא הני מילי.''' דעד שלא נזקק לטומאה ספק נגעים להקל אמר קרא לטהרו {{ממ|אומר}} הואיל דפתח הכתוב בטהרה תחילה:

'''אי הכי אפי' משנזקק לטומאה נמי.''' דהא לא איצטריך קרא לעד שלא נזקק לטומאה דתיפוק ליה לאוקמיה אחזקתיה אלא לנזקק לטומאה פר"ת: אלא אי איתמר דרב {{ממ|הונא}} אדר' יהושע איתמר דמטהר אפילו נזקק לטומאה אבל מתני' [דהכא] נאמר בין נזקק בין לא נזקק מסברא דאוקמיה אחזקתיה:

'''ורבי יהושע אומר כיהה מאי כיהה כיהה וטיהר ודלמא כיהה וטמא.''' ותימה דא"כ היינו ת"ק ופי' הר"ר יהודה מקורבייל ודילמא כיהה וטמא ובא לחלוק על ת"ק שתנא קמא [מטמאו] מספק ור' יהושע בא לומר שהוא ודאי מצורע ומשני לך דכיהה וטיהר לגמרי דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בטהרה תחילה לעולם לא נאמרה במצורע אלא טהור גמור או טמא גמור:

'''בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק [לזיבה].''' כמו בראיה ראשונה או שניה:

'''במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה במראה.''' שראה איש ואשה נזקקין זה לזה וכן משמע במס' זבין {{ממ|פ"ב מ"ב}} דפליג רבי יהודה ואמר אפי' ראה בהמה חיה ועוף נזקקין זה לזה מהרהר: 

'''משנזקק לטומאה.''' כמו בראיה שלישית לרבנן פרק בנות כותים {{ממ|נדה דף לה.}} דמחייבי קרבן אבל רביעית לר"א ליסתור מה שספר אין בודקין אותו דהא מבשרו ולא מחמת אונסו לא קאי אלא אשתים לרבנן או אשלישית לר"א:

'''אונסו.''' כמו מאכל ומשתה והנך שבע דאמרינן שמרגילין זיבות טמא משנזקק לטומאה:

'''ספקו ושכבת זרעו.''' מפ' בגמ':

'''רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר.''' דחולה הוא הואיל והיקל ממה שהיה איידי דתנא שרגלים לדבר נקטי' הכא:

'''מנה"מ א"ר [נתן] דאמר קרא והזב את זובו לזכר ולנקבה.''' והזב ראיה ראשונה את זובו ראיה שניה לזכר ולנקבה שלישית אקשיה רחמנא לנקבה ונקבה מטמאה באונס:

'''רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו.''' מ"ט דר"א דלית ליה דרשה דאמרינן אלא באתים קמיפלגי ר"א דריש הזב חדא את תרתי זובו תלתא ברביעית אקשייה לנקבה ובפרק בנות כותים {{ממ|נדה דף לה.}} מפרש ליה הש"ס טפי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:תוספות: נזיר]]