עריכת הדף "תוספות/גיטין/סז/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|אמרו}} לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו.''' לא דמי לעד מפי עד דהני מילי כששמעו מפי עדים שפלוני לוה מפלוני מנה שלא נמסרה עדות לאלו המעידים אלא בפני הראשונים אבל כאן עיקר עדות לא נמסרה אלא לאלו והראשונים הם שלוחי הבעל שמצוה לאלו לעשות לה גט:

'''{{עוגן1|לא}} שכיחא.''' פירש בקונטרס לשמואל אית ליה בפ' בתרא {{ממ|[[בבלי/גיטין/פו/ב|לקמן ד' פו:]]}} דכתב סופר ועד שנינו ואתיא אפי' כרבי מאיר ומכל מקום צריך לומר נמי אליביה דלא שכיחא דמתחילה לא הקשה אלא מכח דלא מסתברא דפליג שמואל אדר' ירמיה ורב חסדא:

'''{{עוגן1|חכם}} לכשירצה.''' יותר מר"מ ודילמא ר' מאיר חריף ומקשה ור' יהודה מתון ומסיק וכי האי גוונא אמרינן בסוף הוריות {{ממ|דף יד.}}:

'''{{עוגן1|חנות}} מיוזנת.''' לשון מזון ואית דגרסי מזוינת לשון זיון:

'''{{עוגן1|בלום}}.''' בקונטרס גריס במ"ם כמו פיו בלום ורגליו מבולמות בבכורות {{ממ|דף מ:}} ואית דגרסי בסמ"ך כמו בבראשית רבה {{ממ|פ' כ"ח}} משל למלך שהיו אוצרותיו בלוסים וחתומין ומעורבין:

'''{{עוגן1|דיבורא}} אמרי מעשה לא עבדי.''' והא דאמרינן סוף פרק ב' דיבמות {{ממ|דף כה:}} גבי מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד ופריך בגמרא טעמא דב"ד הא בי תרי לא והתניא עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חשו חכמים כו' ומאי קושיא לישני דיבורא אמרי מעשה לא עבדי כדאמר הכא דהתם לא הוי אלא דיבורא שאומר שמיאנה או שחלצה ויש לומר כיון דהתם על ידי דיבורא נגמר הדבר שע"י כך ניסת לשוק מעשה גמור חשיב ליה אבל הכא אין נגמר על ידם ואינו אלא דיבור בעלמא:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>