עריכת הדף "שערי תשובה/ד/יט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
יט)	ואמרו רז"ל {{ממ|[[בבלי/יומא/פז/א|יומא פז.]]}} אם הקניט אדם את חברו בדברים צריך לפייסו, ואין צריך לומר אם דבר עליו לשון הרע, כי זה מן העבירות החמורות, ואם לא מחל לו חברו חייב לבוא לפניו עם חבורת שלשה בני אדם, לא מחל לו יבוא לפניו שנית עם חבורה אחרת, וכן יעשה פעם שלישית, ואמר אליהוא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#כז|איוב לג כז]]}} ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העותי ולא שוה לי, פי' האיש הישר העויתי מלשון {{ממ|[[תנ"ך/איוב/א#א|שם א א]]}} תם וישר, כי לא הייתי רואה זכות לאיש הישר אבל שמתיו נעוה ונעקש ולא היה שוה וישר אצלי, ולא שוה לי מלשון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כה|ישעיה כח כה]]}} הלוא אם שוה פניה, אל עמק שוה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#יז|בראשית יד יז]]}}, וענין יושר והשואה אחד, ולפי שבזה את הישרים לפני בני אדם צריך להכנע להם ולהתודות לפני רבים, על כן אמר ישור על אנשים, ועל כן דבר אליהוא על החטא ההוא בפרט כי הוא מן העבירות החמורות והמפסידות את הנפש, ואמרו רז"ל {{ממ|[[בבלי/שבת/קיט/ב|שבת קיט:]]}} כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו מפני שחלל את התורה, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לד#טז|דה"י-ב לו טז]]}} ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגו' לאין מרפא.
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>