עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/תקמה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} ''' (בש"ע סעיף א') ואפי' להגי' כו'''' ועיין בפמ"א ח"א סימן ס"ו הנמצא יתיר בס"ת בחה"מ ויש להם ס"ת אחרת והשיב להתיר דמחיקת האות אע"פ שהיא מלאכה גמורה מ"מ כיון שאינו עושה מעשה אומן מותר לתקן בחה"מ לצורכי הרבים אע"פ שאין הרבים צריכים לו עתה וראי' מסי' תקמ"ד בתיקון בורות ומעינות של רבים ע"ש ועיין בס"ק שאח"ז שיש חילוק בין מחיקה באמצע התיבה ובין בסוף התיבה ועיין במור וקציעה שאסור להדפיס ספרים אף ע"י פועל עכו"ם אבל לסדר האותיות מותר אפי' ע"י ישראל ולקשור האותיות המסודרות שלא יתפרדו אסור וכן אסור להפריד האותיות מחבור סדורים אחר ההדפסה להחזירם אל מקומם בתיבות המסודרים ע"ש וע"ש שכתב דכל היכא דשרי' כתיבה דת"ת ותו"מ ודאי שרי נמי כל מעשה תקונן וע"ש עוד בס"ת שנגמר' סמוך לרגל ולא היה שעות לתקן וצריך לה במועד יעשה העמודים על ידי נכרי ותפירת היריעות על ידי ישראל דלא סגי בלא"ה ומזוזות שצריכין במועד עושה לה בית מעשה הדיוט וקובעים ג"כ ותפילין עושה להם בתים ורצועות וקשריהם וכל צרכיהם דבלא"ה לא חזו מידי ושאר ספרים כתובים או נדפסים וחסירים כריכ' לא יעשה על ידי אומן ישראל אבל עושה על ידי נכרי ע"ש ועיין לעיל סי' תקל"ז מ"ש בשם הבר"י בענין הדפסת ספרים בחה"מ ועיין בגבעת שאול סי' נ"ז שנמצא בס"ת כף כפופה שנחלק' לשנים והוציאו ס"ת אחרת והתיר לתקן במועד אף שיש להם ס"ת אחרת ע"ש שכתב כדברי הפמ"א ושוב כתב די"ל כיון דיש מנהיג בעיר שרשות בידו לבדו לעשות לא הוי צרכי רבים כמ"ש המג"א אך דמ"מ כיון שצורך מצוה לתקן ספר שאינו מוג' ודוקא ודוקא להגי' אות שלימה דהוי מעשה אומן אבל לתקן חלוקת הכ"ף למשוך על ידי מעט דיו לאו מעשה הוא ושרי ע"ש וכן נראה ממ"ש לקמן מתשובת רדב"ז:

{{עוגןמ|ב}} ''' (שם סעיף ח) מי ששלחו לשאול''' ממנו כו' בשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' שנ"ז כ' שלהשיב תשובה הוא צרכי רבים ואפי' אינה לצורך המועד מותר לכתוב דכתיבה א"צ אומנות כ"כ והגהת ס"ת שאני שצריך אומן גדול לכתוב כתב אשורית דומה לכתב הספר ושלא תדבק אות באות (וזה מסייע למ"ש הפמ"א דלמחוק אות אינו מעשה אומן ומותר אך אפשר שאם היתה באמצע התיבה וצריך גרירה וכתיבה לקרב אותיות המרוחקים שנתרחקו על ידי גרירת היתר משם וצריך למשוך או לעבות האותיות בכדי שיתקרבו נראה שגם זה צריך אימון ואסור בחה"מ ונראה דהכל לפי הענין אם צריך אימון למעשה זו אם לא ואם צריך אימון אף שעתה ההדיוט רוצה לעשות אסור כיון שגוף המעשה צריך אימון ידי' ואם יתקן אותם כהדיוט אסור משום שאין זה כבוד התורה כן נלענ"ד אבל סתם כתיבה לצורך הרבים מותר כו' ואפי' כשכותב ע"י סופר מותר מטעם שכתבתי כו' ואעפ"י שלא התירו שינוי מעט בתפירה כדתנן והאומן מכליב משמע שיהא השינוי ניכר במלאכה עצמו מכל מקום מלאכת הכתיבה שכיחא טפי ורגילי בה אינשי טפי מתפירה ובשינוי מועט סגי ע"ש ובבר"י כ' תשובת כת"י מהר"י הלוי ממרו"ש שהיה קדמון ושואל שאלות מן השמים ומשיבים לו ושאל אם מותר לכתוב פי' פסוק הלכה בחה"מ והשיבו לו אוהב ה' שערי ציון המצוינים בהלכה שמחדשים חידוש בהלכה ומעמידים אותם על בורי' אותם שערים נאהבים יותר מכל משכנות יעקב וכל אותם החושבים מחשבות וסברות בהלכה המורה ובפוסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון ואם על אבידת כסף הותר מלאכה בחה"מ כ"ש וכ"ש שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות שהם סברות ומחשבות התורה היקרה שיש לכותבם שלא ישתכחו ויאבדו וכל הכותב אותו מקבל שכר עליהם זה פירשו לו ושמו בפי אמת ונראה שאגרת חפיציו של אדם שאין בהם דבר האבד אסור לכתוב אף על ידי שינוי וכל אגרות של שלום ששואל בשלום חבירו או מבשר לו שלומו הרי הוא משמחו ובעבו' אותה שמחה התירו לכתוב אגרות הרשות ופי' כי הם אגרות של שלום עכ"ל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>