עריכת הדף "שיירי קרבן/שקלים/ו/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
גדומה כתבו תוס' בזבחים דף סב ע"ב ובערוך פי' ברי"ש כמו נותן את גירומיו שהוא לשון תוספת ע"כ וקשה הכא משמע מפורש דגרומה היינו קצרה וכפרש"י וצ"ע:

'''{{עוגן1|ולא}} יפחות מקומץ.''' פי' הרא"פ ודוקא המתנדב סתם אבל אם רצה להביא אפילו קורט של לבונה מביא ע"כ וכ"מ מדברי הרמב"ם בפי' המשנה אך קשה דא"כ למה אמרו דאם אמר הרי עלי עץ מביא גיזר אחד ופי' הרמב"ם בפט"ז מה' מעשה קרבנות דהיינו עץ ארכו אמה הראוי למערכה וכן בזהב מסיק כדי צינורא והיינו שראוי לכלי שרת אבל קורט של לבונה שאינו ראוי להקריבו ודאי לכ"ע אינו מביא וכולא סוגיא הכי רהיטי וצ"ע:

'''{{עוגן1|כלום}} למדו וכו'.''' בירושלמי הנדפס בש"ס הגירסא כלום למדו לקומץ אלא ממנחת חוטא ולפי פי' שבקונטרס שניהם ענין אחד להם ומה שפי' הרא"פ בכל הסוגיא אינו מחוור ע"ש:

'''{{עוגן1|אך}} לא יעשה וכו'.''' פי' הרא"פ כלומר בעלמא מקשינן קראי אהדדי האי קרא אקרא דדברי הימים דכתיב ככלותם וגו' ויעשהו כלים וגו' דמשמע דבאה ג"כ לכלי שרת ומשנינן להו כאן שגבו והותירו לב ב"ד מתנה עליהן וכאן שגבו ולא הותירו והכי איתא בבבלי דכתובות בפרק שני דייני גזילות ע"כ ודבריו תמוהים שלא נזכר שום קושיא ופירוקה בש"ס ולא מייתי אלא המקרא לבד ומפני שלא עיין בגי' הירושלמי בא לו כל זה גם מה שפי' בכל הסוגיא אינו מחוור ומה שפירשתי בקונטרס הוא עיקר ואף הגירסא שלפנינו יש לפרש כמ"ש בקונטרס:

{{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק שלשה עשר'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>