עריכת הדף "
שיירי קרבן/שבת/יג/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|כיפר}} ומביא אחרת.''' לל"ב שפירשתי בקונט' שהוא המחוור לפום פשטא דסוגיין קשה וכי אפשר לקנוס בחטאת שיביא חטאת אם אינו חייב בה דהא קיי"ל אין חטאת באה נדבה ובפשט' דברייתא משמע שמביא אחרת על שגגת שבת הואיל והורצה וכן מפורש בתוספתא פ"ה דפסחים וכ"כ הרמב"ם פ"ב משגגו' והשתא ה"פ דקשי' ליה כיון דהתם חייב בקרבן על שגגת שבת הואיל והורצ' א"כ גם כאן אם היה יוצא ידי קריע' הי' ראוי שיהא חיי' וכיון דתנ' דמתני' פוטרו מקרבן צריכין לומר דלא יצא ידי קריעה כנ"ל נכון: '''{{עוגן1|הוי}} צורך מימר דר"ש היא.''' כתבו תוס' בפרקין דף ק"ה ע"ב בד"ה הא ר"י וכו' פי' בקונט' דבהאי שינויי' נמי משני דל"ק מתו אמתו וקשה לר"י דע"כ תרווייהו במת דידי' איירי ולא במת דעלמא כדקתני בברייתא דלעיל יצא ידי קריע' וא"כ הוי מלאכה שצריכה לגופה כיון שהיא צורך מצוה כדמוכח לקמן ונראה לר"י וכו' ובמת דידיה חשיב מתקן וכו' ע"כ ותימא הא בסוגיין מפרש דלר"ש אפי' מתו הוה מלאכ' שאינה צריכה לגופה וכפירש"י דהא ביוצ' ידי קריעה איירי דהיינו מתו ובעיקר קושיית תוס' כבר תירצה הרשב"א ע"ש: '''{{עוגן1|תמן}} גופה עביר' וכו'.''' כתבו תוס' בסוכה דף ל' ע"א בד"ה משום דה"ל וכו' וא"ת לקמן דפסלינן לולב של אשרה ושל עיר הנידחת משום דמיכתת משיעורי' תיפוק ליה משום מצוה הבאה בעבירה וי"ל דלא דמי לגזל דמחמת עבירת הגזל באה המצוה שיוצא בו אבל הני אטו מחמת עביר' שנעשית בו מי נפיק ביה פי' לדבריהם שאם לא היה עובד לאשירה היה מקיים המצוה כתקנה ואין הפסול מחמת עצמה אלא שהוא עבר עבירה והיינו כמו שמשני הש"ס כאן ואף הרשב"א בסוכ' האריך להוכיח חילוק זה ותימה שלא הביא דברי הש"ס אלו שהדבר מפורש כמ"ש בפרט שהרשב"א מביא דברי הירוש' כאן בחידושיו: '''{{עוגן1|רבי}} יונה אמר אין עבירה מצוה.''' הרב"י בסי' קצ"ו גורס ר' יוסי אמר אין עבירה מצוה וכתב ומשמע דלר"י ור' אילא אפי' <small>[צ"ל בסוף]</small> אינו מברך ע"כ וכתב הי"מ פ"ק דחל' וקשה שהוא ז"ל השמיט דברי ר' יונה ולפי נוסחתינו אם הוא כפירושו דברי רבי יונה סותרי' זא"ז ע"ש ולפמ"ש בקונט' לק"מ וגם אין מכאן ראיה לשום א' מהפוסקי' דר' הושעי' ור"י סוברי' דמברכי' בסוף וגם ברכת נהנין חוץ מברכת מצה ור"י ור' איל' סוברי' שאין מברכין כלל לא בתחל' ולא בסוף ול"ק לא אהרמב"ם ולא אהראב"ד מהכא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף